ישראל אלון (עיני)

בן משה ופרחה. נולד ביום י"ט בתמוז ת"ש (25.7.1940) בבגדאד, בירת-עיראק. ‏ בעודו חלד קטן נפטרה אמו ואביו נשא אישה שנייה, אך ישראל גדל בבית ‏ סבתו שגידלתו והייתה לו כאם. בשנת 1949 עלה לארץ והמשיך להתגורר ‏ בבית-סבתו. בהיותו בן י"ב הועבר לחבורת-הנוער בגבעת-השלושה. מטבעו ‏ סגור היה בפני כל ולא הירבה לדבר. חריצותו ושקדנותו הורגשו בין חבריו ‏ התלמידים. עם סיום לימודיו בבית-הספר התיכון של גבעת-השלושה יצא עם ‏ חבריו לנח"ל; זה היה ביולי 1958. לאחר שהייתו בחולתה במשך זמן קצר עבר ‏ לנח"ל מוצנח לשם אימונים. מדי פעם היה יוצא למילואים. ספורטאי היה, ‏ ובכך עסק הרבה ומפני כך נעשה גופו מוכשר באופן יוצא מן הכלל. אחרי ‏ ששוחרר מהשירות הצבאי חזר לגבעת-השלושה, בו רצה לבנות את ביתו ‏ ונכנס לענף-הכותנה. לחבריו בענף זה שימש דוגמא אישית בביצוע עבודה ‏ למופת ובאחריות. מטבעו היה בעל שקט נפשי ואת השלווה הזאת הישרה על ‏ כל הסובבים אותו. ישראל נשא לו אישה את חברתו לספסל-הלימודים והזוג ‏ עשה את ביתו בגבעת-השלושה. ישראל ניסה להשלים את לימודיו כדי לקבל ‏ תעודת-בגרות ובמשך יעצו לו לגשת לבחינות-הכניסה ל"מכון וינגייט"; הוא ‏ ניגש לבחינות, עמד בהן וקיווה לצאת ללמוד. בינתיים הצטרף לחוג-לצילום ‏ וגילה בו שקדנות רבה. הקריאה לדגל לפני מלחמת ששת הימים מצאה אותו ‏ מוכן לצאת מתוך בטחון לשוב במהרה. יומיים לפני תחילת המלחמה הגיע ‏ לחופשה קצרה וגילה דאגה לשלום משפחתו וגם הביא דברי-מתיקה לחבריו. ‏ כחייל מסור ונאמן נלחם בקרב שהתחולל בדרך שכם בירושלים הבירה ‏ ובשכונת ג'ראח נפל; זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז ‏ ‏(6.6.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל ‏ בירושלים.‏ חוברת לזכרו הוצאה על-ידי גבעת-השלושה. ב"עלון הגבעה", שהוצא אף הוא ‏ על-ידי גבעת-השלושה, הונצח שמו. כן הונצח שמו בספר-הזכרון לבני הקיבוץ ‏ המאוחד ולחבריו שנפלו במערכה - "אשר נפלו במלחמה". גם בספר "מאריות ‏ גברו" של מפקדת הצנחנים מובאת הביוגרפיה שלו בתוספת תיאור הקרב ‏ האחרון.‏ אלון (עיני) ישראל, יהי זכרו ברוך.‏