יובל ביהם

בן יוחנן ועליזה. נולד ביום י"ט באלול ת"ש (22.9.1940) בירושלים. את ‏ ראשית-חייו עשה על הר הכרמל בספגו את קרבו את ההדר של ‏ נוף-ההרים-והים. כנראה שהשלווה הנסוכה על הנוף הזה השפיעה על נפשו ‏ לא במעט. בגיל חמש נסע עם הוריו לכמה שנים לארצות-הברית. הסביבה ‏ החדשה, תנאי-החיים שהיו בלתי-ידועים לו והשפה הזרה דווקא השאירו את ‏ רישומם לטובה על הנער ועזרו לקדם את התפתחותו. כאשר חזר לארץ עם ‏ הוריו ועד מהרה נקלט בחברה, הצטרף לתנועת "הצופים" ובבית-הספר ‏ התחיל להתעניין בנושאים טכנים ומיכניים. אהב מוסיקה ועסק בענפי-ספורט ‏ שונים, כגון: שחייה וכדורסל. אחרי שסיים את בית-הספר התיכון בבית-הכרם ‏ גויס לצה"ל באוקטובר 1958 ולאחר-מכן התנדב לחיל-הצנחנים. אחרי שחרורו ‏ התחיל ללמוד כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים והגיע ‏ לתואר .‏A‏.‏B‏ את מקצוע הכלכלה לא ראה כמעשי אלא כתיאורטי ורצונו היה ‏ לטפל בעניינים מעשיים ומכאן שנטה לענייני-בטחון שבהם בחר לעסוק. ‏ אולם הוא נמשך ללימודים והמשיך לקראת התואר השני (.‏A‏.‏M‏); בתקופה זו ‏ התרכז ביחוד ביחסים בינלאומיים. בשעת-לימודיו באוניברסיטה עבד ‏ במחלקת-המחקר של בנק ישראל ולאחר-מכן - ברשות לתיכנון כלכלי במשרד ‏ ראש-הממשלה. בשנת 1963 נשא אישה ושלוש שנים לאחר-מען נולד להם ילד ‏ ‏- ועיסוקיו השונים ותפקידיו המרובים לא מנעו ממנו מהתמסר להם באהבה ‏ רבה. מבוגר היה מגילו ובגרותו זו עזרה לו להתגבר על קשיים שונים בחיים. ‏ התיחס לאנשים ולעניינים ברצינות רבה, אולם יחד עם זה הייתה בו ‏ שמחת-חיים וכל מעשיו היו מתובלים בחוש-ההומור הבריא שלו. בפרוץ ‏ מלחמת ששת הימים נקרא למילואים ובקרב שהשתתף בו ביום השני ‏ לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), פגע בו כדור-צלף בקרב שהתחולל ‏ בעיר העתיקה בירושלים וכך מצא את מותו. הניח אישה וילד כבן שנה. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.‏ אחרי שנפל נטעה הקרן-הקיימת לישראל את "חורשת הארבעה" בהרי ‏ירושלים לזכרם של ארבעה שנפלו במלחמת ששת הימים - ויובל ביניהם. ‏ בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים מובאת הביוגרפיה שלו ותיאור ‏ קרבו האחרון. פרשת-חייו-ומותו הובאה בספר "נזכור", בעריכת יהודה ‏ האזרחי, שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים ‏ שבה. ‏ ביהם יובל, יהי זכרו ברוך.‏