אלישע בן-יהודה

בן ישראל ושרה. דור חמישי בארץ מצד אביו, שהוא, יליד ירושלים. נולד ביום ‏ ב' באייר תש"ג (7.5.1943) ברמת-גן. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר ‏ ‏"אלחריזי" בתל-ברוך (אחרי שגמר שבע כיתות בתל-אביב); את לימודיו ‏ התיכוניים סיים בבית-הספר התיכון העירוני ד'.‏ באוגוסט 1961 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים. היה בקורס מ"כ והדרכת ‏ טירונים וקיבל פיקוד על מחלקה של נוער-פרברים. כן עבר קורס קצינים. ‏ בסיום הקורס חזר לגדוד-הצנחנים, בו שירת שנה כמפקד-מחלקה ‏ בצבא-הקבע. הוא נענה בחיוב כאשר פנו אליו להמשיך בצה"ל וסירב לעשות ‏ חשבון אם כדאי הדבר. "אם ביקשו - כנראה שצריך", כך הבין. הדבר עלה לו ‏ בהפסד של שנת-לימודים. עלה בסולם-הדרגות והגיע לדרגת סגן. אחרי ‏ שיחרורו שם את פעמיו ליעד הבא ונרשם בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ‏ העברי בחיפה ולא התפתה על-ידי האפשרות לנסוע לארצות-הברית וללמוד ‏ שם. התכונן לבחינות-הכניסה ונתקבל. למד בלילות והיה עובד ברפת כדי ‏ לממן את לימודיו. בטכניון עשה עבודת-מחקר על ציורי ילדים. בין הזמנים ‏ היה עוזר לאשתו הגננת בקישוט הגן ובהכנת מלאכות-יד. כן נטל חלק פעיל ‏ בספורט והיה חבר בקבוצת הכדורגל באופקה. היה שחיין מצטיין וגמר קורס ‏ מצילים. היה אהוב על חבריו, מפקדיו ופקודיו שהעריצוהו, נוח לבריות, ‏ נעים-הליכות, פשוט ועניו. לפני מלחמת ששת הימים נקרא לשרת במילואים ‏ וביום ה' בסיוון תשכ"ז (13.6.1967) בשעת מילוי תפקידו, נפל. הניח אישה ‏ בהריון וילד. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.‏ ביום י"א באדר תשכ"ט (1.3.1969) נערך טכס חנוכת המיטווח האולימפי ‏ על-שם קצין-הצנחנים סגן אלישע מטעם "הפועל" תל-אביב ומשפחתו. ‏ בחוברת שהוציא בית-הספר התיכון העירוני ד' בתל-אביב, "פרחים עצובים", ‏ לזכר בוגריו שנפלו במערכה, הוקדשו כמה עמודים לזכרו.‏ בן-יהודה אלישע, יהי זכרו ברוך.‏