חיים בן-יונה (וילמוש)

תאריך לידה:
29 בדצמבר 1947
תאריך נפילה:
13 במאי 1969
דרגה:
סגן
שנת נפילה:
1969
תקופת נפילה:
מלחמת ההתשה
שם היחידה:
יחידה 262
מקום קבורה:
יחיעם
קורות חיים:
בן שלמה ושלומית. נולד ביום ט"ז בטבת תש"ח (29.12.1947) במינכן ‏ שבגרמניה ובאוגוסט 1948, בעיצומה של מלחמת השחרור, עלה עם משפחתו ‏ לארץ. הוא למד בבית-הספר היסודי ביחיעם ובמוסד החינוכי האזורי "אשרת" ‏ בעברון. הוא היה חבר "השומר הצעיר" ומכיתה י'-יב' היה מדריך תנועתי בקן ‏ בנהריה והיה אהוב ונערץ על חניכיו. הוא התמסר לספורט ושיחק בנבחרת ‏ הכדור-עף המקומית ואחרי כן נכלל בעתודת הנבחרת הלאומית לנוער ‏ בכדור-עף. הוא היה עלם חיי ותוסס, מרבה בטיולים, עובד במסירות רבה ‏ במטעים שבשדות, מבלה את שעות הפנאי בבריכת השחייה, במגרש ‏ הכדור-עף ואוהב לשיר בקולו החם והעליז או לשרוק. ולכל אלה התלוה חיוכו ‏ הטוב, מבט עיניו המלטף, שהסיר מעל הוריו כל דאגה. הוא לא היה מרבה ‏ לדבר אבל כשהיה לו מה לומר, ידע תמיד איך ומתי להגיד את דבריו. דעותיו ‏ היו מבוססות ורציניות, מלאות הבנה עמוקה והתחשבות בבני-אדם. נוסף לכך ‏ היה לו ביטחון עצמי רב, שהורגש בכל דעותיו ומעשיו, והוא ידע להשרות ‏ ביטחון זה על זולתו. הוא היה טוב-לב וחבריו ידעו זאת והעריכו אותו על כך. ‏ בעדינות רבה ובלב שלם ומלא ידע לעזור לכל אדם. היו בחיים כושר ‏ התמסרות וידידות בלתי רגילה לחבריו, ועל אחת כמה וכמה להוריו, לאחיו ‏ ולאחותו הצעירים ממנו, שעליהם היה אהוב ונערץ בלי גבול. יחד עם זאת ‏ לגבי עצמו היה סגור ורציני ואת בעיותיו שמר לעצמו ופתר בעצמו. לאחר ‏ שסיים את לימודיו במוסד האזורי יצא שוב להדרכה והיה לראש "קן" ‏ בגבעתיים. הוא הצליח מאוד בהדרכה בלי לדבר גבוהה גבוהה. הוא הדריך את ‏ חניכיו במעשים הטובים והיה מקנה להם ערכים אמיתיים לחיים ‏ ולאחות-עמים. קשר עמוק היה לו עם קבוצו ובעמקי נפשו היה שלם עם דרך ‏ חיים זו. הוא היה נחוש בהחלטתו לחזור אחרי השרות הצבאי ולחיות כחבר ‏ ביחיעם בין חבריו, שהיו לו ידידי אמת.‏ חיים גויס לצה"ל ביולי 1967 והצטרף לאחת היחידות המובחרות. גם בצבא ‏ היה אהוב על הכל ומילא את כל חובותיו בלב ונפש. בדרכו היה מוכן לעזור ‏ לכל וכשפעם אירע באחד התרגילים, שהחובש של היחידה כמעט כרע תחת ‏ נטל האלונקה שעל גבו, התנדב חיים לשאת את האלונקה אף על פי שהיה ‏ עייף וסחוט ככל חבריו. ]יעם בו רגש של אחריות אישית והדדית כאחד והוא ‏ לא דרש טובת הנאה, אלא דרש מעצמו קודם כל. חברו ליחידה ציין כי ‏ היחידה כולה ראתה בו מעין סמל ומופת שיש לשאוף להשתוות אליו. הוא ‏ הקפיד להגיע לדיוק מכסימלי, מתוך עקשנות וחוסר פשרות. תכונה זו נכרה ‏ בו באימונים שיגרתיים ובכל מצב. לא עבר זמן רב והוצע לחיים לצאת לקורס ‏ קצינים. תחילה סירב ואחרי כן שקל והחליט לקבל את ההצעה. הוא סיים ‏ את הקורס כחניך מצטיין והוענקה לו דרגת סגן. אז נתגלה במלוא כושר ‏ המנהיגות שלו ומילא תפקידו למופת. ביום כ"ה באייר תשכ"ט (13.5.1969), ‏ נפל באזור תעלת סואץ בעת פעולה מיוחדת. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות ביחיעם.‏ ב"שלושים" לנפלו הוציאו הוריו לאור חוברת לזכרו ובה דברים עליו ועל ‏ דמותו; כן יצאה לאור על ידי קיבוץ יחיעם חוברת לזכרו בשם "חיים"; שנה ‏ לאחר נפלו הוקם גן משחקים באזור בית-הילדים בקיבוץ יחיעם ובו לוח שיש ‏ הנושא את שמו. הגן נקרא בפי כל בשם "גן-חיים"; ביום השנה השלישי לנפלו ‏ הוחל בטורניר כדור-עף וגביע-נודד, הנושא את שמו, הוענק לקבוצה המנצחת; ‏ שמו הוזכר בחוברת זיכרון לזכר אחיהו בן נפתלי מעין-החורש ובחוברת ‏ הזיכרון לחללי קיבוץ יחיעם שהוצא לאור באפריל 1971.‏ בן-יונה (וילמוש) חיים, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 11הדלק נר