יעקב בן-פז (ביינגולד)

בן צבי ורחל. נולד ביום ט' בטבת תש"ה (25.12.1944) בעיר בוטושן אשר ‏ ברומניה. המשפחה עלתה לארץ באניית-מעפילים אך נתפסה בידי הבריטים ‏ והוגלתה לקפריסין. בשנת 1948 הגיעה המשפחה לחופי-הארץ. אחרי שסיים ‏ את לימודיו בבית-הספר "אחדות" שבקרית-מוצקין למד בכפר-הנוער גלים, ‏ שהוא בית-ספר תיכון חקלאי. מסירות לחבר וידידות, מתוך דאגה ורצון ‏ להשקיט ולהרגיע - אלה היו קווי-אפיו בבית-הספר החקלאי, אשר התבלטו ‏ שוב בעת המלחמה. חברות טובה הייתה קיימת בינו לבין תלמידים יהודיים ‏ וערבים כאחד. צנוע היה בהליכותיו. ‏ באוגוסט 1962 גויס לצה"ל גיוס מוקדם והתנדב לחיל-הצנחנים. עבר ‏ קורס-קצינים וקורס-קשר. השתתף בפעולת-תגמול בירדן ובשנת 1965 שוחרר ‏ מצה"ל בדרגת סגן. לחבריו-לנשק ולפקודיו התייחס בעדינות ובלבביות מרצונו ‏ להיטיב עם כל אחד מהם. עשה כל מה שעשה בכל לבו ונפשו - הן בתרגיל והן ‏ במשימה מיבצעית כלשהי ומילא את תפקידיו מתוך רצינות וכובד-ראש. עם ‏ שחרורו מן הצבא עבר לאוניברסיטה העברית, למד בפקולטה לחקלאות אשר ‏ ברחובות ועמד לסיים שם את שנת-הלימודים השנייה. הוא שאף להגיע ‏ למחקר עצמאי והיה מקדיש כל רגע של פנאי ללימוד. הכיר את הארץ יפה ‏ יפה בטיולים על פני שבילים ונופים, כי אהבה עזה הייתה לו למולדת. תמיד ‏ שאף לצדק וליושר, נלחם את מלחמותיהם של אחרים ואהב לעזור ‏ לאחיו-ללימודים. אמנם יעקב האמין בשלום ושאף להגיע ליום בו יבנה את ‏ ביתו בישראל עם חברתו. מכאן שלא שש אלי קרב כי מטבעו היה לו חבל על ‏ דם הנשפך ובלב-לבו הרגיש וידע כי מלחמה יש בה הרס ואין היא באה לבנות. ‏ אך ההכרח לא יגונה, ומרוב אהבתו לארץ, בשעה שלבו התפעם מרצון לשלום ‏ ולרעיות טובה, פרץ מתוכו הכוח לצאת ולהילחם ולשמש מופת לאחריו. ‏ בפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל ואז שימש כקצין-קשר גדודי, ‏ וביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב בשעת ‏ ההתקדמות אל בית-הספר לשוטרים הפונה לשכונת שיך ג'ראח בירושלים. ‏ במכתב לחברתו (יעל) ציין חברו-לשירות את השקט הנפשי של יעקב מצד ‏ אחד ומאידך גיסא את היעילות והארגון שהיו אופייניים לעבודתו המסובכה ‏ כנושא-הקשר בגדוד לוחם. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל ‏ הר-הרצל בירושלים.‏ זכרו הועלה בחוברת הזכרון "ניר וגל" שהוציא כפר-גלים. בספר "מאריות ‏ גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור הקרב האחרון ‏ שלו. כן הוזכר בחוברת שהמועצה המקומית של קרית-מוצקין הוציאה לזכר ‏ הבנים שנפלו במערכות-ישראל. גם בילקוט עזבונם של הבנים, "גוילי אש, כרך ‏ ד', הובאו מעזבונו. פרשת-חייו-ומותו הובאה בספר "נזכור" שבהוצאת ‏ האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה ובעריכת ‏ יהודה האזרחי. ‏ בן-פז (ביינגולד) יעקב ("ג'ק), יהי זכרו ברוך.‏