אריה - ליאון גבירץ

בן משה ושושנה. נולד ביום כ"ו באדר ב' תש"ח (6.4.1948) בעיר שצ'צ'ין ‏ שבפולין. אריה סבל מיחסם האנטישמי של חבריו לבית-הספר ודרש מהוריו ‏ לעלות ארצה. המשפחה עלתה בהיותו בן תשע שנים. בארץ סיים את לימודיו ‏ בבית-הספר העממי על-שם בכר באבן-יהודה ואחר-כך הצטרף עם "חברת ‏ הנוער" לקבוצת אורים, שבנגב המערבי. את נעוריו בילה במשק והיה חבר ‏ בתנועת "הנוער העובד" והוא אהב לטייל, להתבדר ולהשתעשע ולעתים ‏ לעשות מעשי קונדס. אך ידע גם להיות רציני, לעבוד קשה ולעזור לזולת. ‏ הליכותיו היו פשוטות והוא היה אמיץ לב ונבון.‏ אריה גויס לצה"ל בספטמבר 1966. גם בטירונות לא נתן לשום דבר שיעכיר ‏ את רוחו ובשעה שנרמז לו על איזה "עונש" שהוא, היה מקבל זאת באדישות. ‏ הוא היה אדם חביב וידע כיצד להרחיק מעליו את דאגות היומיום. אחרי ‏ הטירונות עבר קורס חבלה והתגלה כחבלן מעולה, בעל תושייה, קר רוח ‏ ואמיץ לב. הוא מעולם לא התפאר במעשיו, והסתתר תמיד מאחורי חיוך צנוע ‏ ושקט. אחרי שחרורו מן הצבא נקרא לשירות מילואים פעיל. הוא כאילו חזה ‏ מראש שעלול לקרות לו משהו, ולכן סיפר לחברו הטוב על המצב במשפחתו ‏ ורמז לו כי אם יקרה לו משהו - הוא סומך עליו שידע מה לעשות. ואמנם, מה ‏ שניבא התרחש. ביום ב' באייר תש"ל (8.5.1970) נפל אריה עם עוד שלושה ‏ מחבריו בהיתקלות במארב של מחבלים. הוא הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות באורים. הניח אישה ובת קטנה.‏ לאחר נפילתו הוצאה לאור חוברת בשם "אריה" לזכרו.‏ גבירץ אריה-ליאון, יהי זכרו ברוך.‏