סימן-טוב גברי

בן יוסף ומלכה. נולד ביום י' באב תש"ז (27.7.1947) בורנה אשר בבולגריה. ‏ משפחתו עלתה ארצה בשנת 1949 וגברי סימן-טוב למד בבית-הספר היסודי ‏ במושב בית חנן שבדרום. הוא היה ספורטאי ועסק במשחקי כדורעף, כדורסל ‏ וכדורגל. בשעות-הפנאי אהב לצאת לדיג. לאחר שסיים את לימודיו ‏ בבית-הספר היסודי למד בבית-הספר התיכון החקלאי בכפר סילבר. היה שקט ‏ מטבעו, נחבא אל הכלים וחביב על חבריו. עוד מילדות הצטיין במסירות ‏ לחבריו ובדאגה לזולת. הוא העריץ את הוריו וכיבד מאוד את בני-משפחתו. ‏ הוא חי על עמל-כפיו והיה מסור לעבודה ולכן העריכו אותו כל יודעיו.‏ ביולי 1965 גויס לצה"ל והתנדב לנח"ל. בצבא הצטיין כחייל מסור, שהיה מוכן ‏ ליטול על עצמו תפקידים אחראיים ולבצע אותם. ימי הטירונות היו קשים ‏ עליו ביותר ובכל זאת לא התלונן ועשה כל מה שהוטל עליו. לאחר הטירונות ‏ עבר כל הגרעין לכרם-שלום ובהיאחזות זו התבלט סימן-טוב וניתנה לו ‏ ההזדמנות להראות את יכולתו בעבודה, בכל ענפי המשק. כל הזמן היה ‏ בתנועה וחלם כי הגן, בפינה הרחוקה שבדרום הארץ, יעלה יפה. מטבעו אהב ‏ חברה ואהב שיחת ריעים. חלומו הגדול היה להגיע לאלמגור עם חבריו. לאחר ‏ האימון המקדם באלמגור, נתגלה סימן-טוב כחקלאי מצוין. הוא אהב את ‏ עבודת האדמה והשקיע בה את כל אונו ומרצו. הוא ריכז את גן-הירק והכניס ‏ תנופה בעבודה. מעולם לא נראה יושב שקט ונח. גם לאחר יום-העבודה היה ‏ ממשיך לעבוד בגינה שילד חדרו. את אשתו, מתנדבת מלוס-אנג'לס, פגש ‏ באלמגור, ויחד בנו את ביתם וחלמו על עתידם. הם היו שמחים בחלקם ‏ ובחלומותיהם. כאשר יצא סימן-טוב למילואים באזור התעלה הייתה אשתו ‏ בהריון ובכל מכתב שכתב לידידו נכרה הדאגה לאשתו. במכתבו האחרון אף ‏ ביקש מחברו כי ידאג לאשתו אם תזדקק לעזרתו. ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט ‏ ‏(1.7.1969), נפל בעת מילוי תפקידו. הניח אישה הרה. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות בכפר-הנגיד. לתינוק, שנולד חודש לאחר נפול אביו, ניתן השם ‏ ‏"אביעד".‏ גברי סימן-טוב, יהי זכרו ברוך.‏