משה גוטרמן

בן אליהו ושרה. נולד ביום כ"ח באב תש"ו (25.8.1946) ביבנאל; נכד לאחד ‏ ממייסדי המושבה ובן למשפחת איכרים בגליל. שם סיים את לימודיו ‏ בבית-הספר היסודי. כבן יבנאל היה מושרש בעבודת-האדמה ולכן המשיך ‏ ללמוד בבית-הספר התיכון החקלאי "כדורי". עסק בחקלאות והיה עמוד ‏ התווך בענף זה. חברותי מאד, בעל חוש הומור בריא ויוצר סביבו אווירה ‏ נעימה. לא אהב להתבלט בחוג-חבריו ובכל זאת היה אהוב על הכל. התעניין ‏ בחיי מושבתו והיה מסור לידידיו בה. חיבב את משפחתו הענפה וכיבד אותה. ‏ התעניין בעברה והיה גאה על חלקה הרב ביישוב-הארץ. גילה אהבה עזה ‏ לעבודה והראה קשר לבעלי-חיים.‏ לצה"ל גויס ביולי 1964 ושירת ביחידת נח"ל מוצנח. באותה תקופת השירות ‏ עשה זמן מסויים בהיאחזות בירנית ושם קלט ערכים תרבותיים מרובים. ‏ אחרי שחרורו מן הצבא התמסר לטיפוח משקו ולקידומו, כי לגביו היה בכך ‏ ייעוד והמשכה של מסורת ואכן ראה ברכה בעמלו ומצא את אושרו. מאהבתו ‏ לבעלי-חיים החל לטפל בצאן באופן מסור ועל כך קיבל פרס ממשרד ‏ החקלאות. בצאתו למילואים היה משרת בחטבת-הצנחנים. נקרא לדגל בפרוץ ‏ מלחמת ששת הימים וביום השלישי לקרבות הוא כ"ח באייר תשכ"ז ‏ ‏(7.6.1967), נפל בקרב ליד החומה בירושלים בשעה שהיה בתנועה לפריצת ‏ הדרך לעיר העתיקה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל ‏ הר-הרצל בירושלים.‏ בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הובאו תולדותיו ופרשת קרבו ‏ האחרון.‏ גוטרמן משה ("מוישיק"), יהי זכרו ברוך.‏