אריה גולן (גרמנסקי)

בן שלומית (פרידה) וברוך. נולד ביום כ"ג במרחשוון תש"ב (13.11.1941) ‏ בירושלים בעיצומה של מלחמת-העולם השנייה. בית-הוריו היה בית ירושלמי ‏ לכל דבר, והוא גדל והתחנך בו יחד עם שלושת אחיו. גם במלחמת-הקוממיות ‏ וגם מערכת-סיני לא פסחו על ילדותו שחושלה בנסיבות-הזמן והפכו אותו ‏ לאדם אשר בו נתגשם הפתגם: "אין דבר העומד בפני הרצון". אריה סיים את ‏ לימודיו בבית-הספר היסודי "תחכמוני" ולאחר-מכן למד בבית-הספר תיכון ‏ מקצועי על-שם ברנדייס. עסק בענפי-ספורט (כגון טניס וטניס-שולחן) וכן ‏ התאמן בשחייה. באופן זה חושל גם גופו אשר ניחן בכושר מופלא, אך ‏ הספורט הגופני לא דחק את הספורט ה"מוחי" והוא עסק במשחקי-השחמט ‏ עם חבריו.‏ עם גיוסו לצה"ל באוגוסט 1960 ביקש להצטרף ליחידה מובחרת ואמנם נשלח ‏ לסיירת של חטיבת "גולני", בה הצטיין ונתחבב על כולם. אולם כשנתבגר לא ‏ ראה זאת כתחליף ללימודים; צמא היה לידיעות וגם אחרי יום-אימונים מפרך ‏ היה מוצא עוד כוח ללמוד. בתקופת-שירותו בסיירת, אשר בה הצטיין ונתחבב ‏ גם על חבריו-ליחידה וגם על מפקדיו בגלל תכונותיו היפות, (כגון צניעות ‏ ופשטות-הליכות), עלה ביד אריה לסיים את כל הכנותיו לבחינות-הבגרות ‏ ומיד עם שחרורו מצה"ל ניגש אליהן ועמד בהן בהצלחה. עם שחרורו מצה"ל ‏ נרשם כסטודנט לפיסיקה ולמתימטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים - ‏ מעשה שהעיד על כוח-רצונו העז, שהרי לאוניברסיטה העברית נרשם ללא ‏ לימודים תיכוניים וללא השכלה מקצועית לאחר שהכין עצמו לכך תוך שירותו ‏ בצה"ל ויכול לאתגר וגם עבר על כל הקשיים. בהיות הפקולטה שלו אחת ‏ הקשות ביותר היה מקדיש את כל זמנו ללימודים, אך יחד עם זאת לא הסיח ‏ את דעתו מביטחון-המדינה וכשיצא למילואים התנדב לסיירת של ‏ חטיבת-הצנחנים, אשר אל אנשיה נקשר ובהם ראה חברים טובים. ימים ‏ אחדים לפני שפרצה מלחמת ששת הימים טען כי אין הוא מאמין שתפרוץ ‏ מלחמה, אך אם תפרוץ לא היה ספק בלבו - כך אמר - שאנו ננצח בה תוך ‏ ימים ספורים. בקרב שבו נפל, גילה גבורה ונכונות של הקרבה; זה היה ביום ‏ השלישי לקרבות, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), כאשר נפל ליד ‏ שער-האריות בירושלים הבירה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ‏ שעל הר-הרצל בירושלים.‏ הפרופסור עזריאל לוי, מן האוניברסיטה העברית בירושלים, הקדיש פרק ‏ מעבודת-המחקר שלו הנקראת "מבוא לאנליזה מודרנית", לששה מתלמידי ‏ המכון למתימטיקה שנפלו על הגנת המולדת - ואריה ביניהם. בספר "מאריות ‏ גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש לו עמוד ובו הובאה הביוגרפיה שלו ‏ ותיאור הקרב האחרון. בספר "נזכור", שבהוצאת האוניברסיטה העברית ‏ בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה בעריכת יהודה האזרחי, הוקדשו ‏ עמודים לזכרו.‏ גולן (גרמנסקי) אריה, יהי זכרו ברוך.‏