דוד אינדיק

דוד, בן טובה וגרשון, נולד ביום י"ג בסיון תשי"ב (6.7.1952) בכפר יעבץ. הוא ‏ למד בבית-הספר היסודי "שכטרמן" בכפר הולדתו וסיים את לימודיו בבית-‏ הספר התיכון :מקווה-ישראל" בחולון. דוד היה תלמיד חרוץ ואהוב על מוריו. ‏ הוא היה חובב ספורט והשתתף בנבחרת הכדורגל של בית-ספרו. כן היה פעיל ‏ בתנועת נוער ובשנת 1968 נעשה מדריך-נוער במקווה-ישראל. הוא אהב את ‏ הארץ ואת נופיה והרבה לצאת לטיולים. העיסוק אשר מילא כמעט את כל ‏ שעות הפנאי שלו היה קריאת ספרים. חבריו מספרים כי יותר מכל אהב ‏ לשקוע בכורסה ולהתעמק בספר הדן באחד הנושאים שעניינו אותו. הוא היה ‏ בחור עליז, בעל מזג נוח ותמיד היה נכון לעזור לחבריו הרבים.‏ דוד גויס לצה"ל במחצית מרץ 1970 והוצב לחיל-הרגלים. לאחר סיום ‏ הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מפקדי-כיתות, הוצב דוד לצנחנים. ‏ ביחידתו קנה לו שם של חייל אחראי, מלא מרץ ומסור לתפקידו. הוא שימש ‏ מופת לחבריו ביחידה, בדבקותו במילוי המשימות שהוטלו עליו. דוד אהב את ‏ החיים במסגרת הצבא. להוריו, שעמם שמר על קשר מכתבים הדוק בתקופת ‏ השירות בצבא, סיפר בגאווה כי הצליח לרכוש חברים רבים מקרב אנשי ‏ היחידה וחברים אלה אשרו את דבריו בביקוריהם בתכופים בביתו. ‏ ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.17.1973), בשעת קרב באזור "החווה הסינית", ‏ פגע בו פגז והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר ‏ יעבץ. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב חברו: "בזכות בחורים כמו דוד אנו ‏ חיים בישראל. אם כל חיילינו יהיו כמוהו - נבטיח לעצמנו חיי שלום בארצנו. ‏ הוא היה אדם שקשה לתארו במילים. חבר טוב, מנהיג ואדם שהיה מוכן לתת ‏ את נפשו למען המולדת ושלום העם".‏ אינדיג דוד, יהי זכרו ברוך.‏