יואב גרוס

בן יוסף ופנינה. נולד ביום י' במרחשוון תרצ"ט (4.11.1938) במשק תל-יוסף. ‏ התחנך במשק והחל שם את לימודיו ביסודיים. עד כיתה ג' למד שם ובעזוב ‏ ההורים את המשק בשנת 1949 המשיך ללמוד בבית-הספר "הגפן" בחיפה. ‏ באותו פרק זמן היה חבר בצופי-ים בחיפה. כאשר סיים את לימודיו היסודיים ‏ עבר לבית-הספר התיכון המקצועי שליד הטכניון העברי ושם רכש את מקצוע ‏ המכנאות. הצטרף לתנועת "המחנות העולים". עסק בהדרכת-נוער ובפעילות ‏ חברתיות. עם סיום לימודיו התיכוניים יצא להכשרה במסגרת הגרעין למשק ‏ מחניים. ‏ באוקטובר 1957 גויס במסגרת נח"ל ושם עבר קורס מ"כ אשר סיימו כחניך ‏ מצטיין. כן עבר וסיים בהצטיינות קורס-סיירים. בשנת תשי"ט (1959) השתתף ‏ בצעדת ארבעת הימים. כאשר סיים את שירותו הסדיר הגשים את חלומו ‏ והצטרף לגרעין המשק משגב-עם. השתלב יפה בחיי המשק ובחברה שבו ‏ ונעשה לאחד מעמודי-התווך שם. נטל עצמו את ריכוז ענף-השלחין ופיתח את ‏ הענף. היה מסור לעבודתו ללא לאות ובענף זה עבד מתוך שקט עד תקופת ‏ גיוסו האחרון לצה"ל בצאתו למילואים למלחמת ששת הימים. במשק הכיר ‏ את יהודית רעייתו והקים אתה משפחה. תקופת-מה עשה אתה בגליל-ים ‏ ולאחר זמן חזרו למשגב-עם. בשעות-הפנאי המעטות התמסר למשפחתו אשר ‏ אהב וגם לענפי-ספורט שונים שהיו חביבים עליו ואשר בהם היה פעיל (כגון ‏ בקבוצת הכדורסל וגם בשחייה; הוא השתתף בצליחות העממיות של הכנרת ‏ על-שם י' חסיד). כחבר מזכירות-הקיבוץ וכחבר ועדת-התרבות תרם רבות ‏ לפעילות החברתית במשק. בעל אופי רציני היה, מוכן להקשיב לאיש-שיחו ‏ מתוך חיוך טוב ושליו. מעולם לא סירב לפניית חבר בשעת-צרה ותמיד נענה ‏ לו מתוך רצון. לכן היה מקובל על כל ידידיו ומכיריו. אף הראה מסירות ‏ להוריו וזו לא הועבה כתוצאה מהיותו חבר-משק, כי היה מנצל כל הזדמנות ‏ של חופשה להשתחרר מעבודתו במשק לשם ביקור בבית-הוריו. נקרא ‏ למילואים לפני מלחמת ששת הימים ומצא את מקומו בסיירת - ובקרב על ‏ שחרור ירושלים ליד שער-האריות ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא ‏ היום השני לקרבות, נפל. הניח אישה ושתי בנות. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.‏ ראויה לתשומת-לב החוברת שנמצאה בין שאר עלונים (מימי בית-הספר ‏ בכיתה ו') שהשתתף בהם - ובו חיבור על האם במלחמת-הקוממיות. בחיבור ‏ זה מתוארת האם העברייה, המגדלת את ילדיה ודואגת להם בצעירותם עד ‏ התבגרם וצאתם להילחם באויבי-ישראל. באחד הימים היא מקבלת ידיעה, כי ‏ בנה, "הגיבור בפלוגת הפורצים לירושלים", נפל; בשורה זו היא מקבלת ביגון ‏ אך גם בגאון על "בנה יחידה אשר השתתף במפעל רב-הוד לשחרור מדינתנו". ‏ אך רצה הגורל שיואב, כעבור שנה, יפול במלחמת ששת הימים על שחרור ‏ עיר-הקודש. את עלונם הוציא משגב-עם לזכרו. כן הוציא הקיבוץ חוברת ‏ לזכרו. זכרו הועלה גם בספר "אשר נפלו במלחמה" לזכר בני הקיבוץ המאוחד ‏ שנפלו במלחמת ששת הימים ולאחריה. שמו הונצח בספר "ירושלים של ‏ צנחנים". עמוד הוקדש לתולדותיו ולתיאור הקרב האחרון שלו בספר ‏ ‏"מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים. בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם ‏ של הבנים שנפלו במערכות-ישראל, הובא מעזבונו. ‏ גרוס יואב, יהי זכרו ברוך.‏