ישראל גרסיאני

בן יוסף ו-ורה. נולד ביום י' בסיוון תש"ו (9.6.1946) בקיבוץ מסילות. בקיבוץ ‏ זה למד בבית-הספר היסודי והמשיך את לימודיו התיכוניים בקיבוץ ‏ בית-אלפא, בבית-הספר על-שם מורדי הגיטאות. להוריו היה הוא לא רק בן ‏ המכבד אותם כי אם ידיד ורע, חבר במלוא מובן המלה, שאפשר לשוחח אתו ‏ בגילוי לב ובאהבה. אמנם, לא תמיד ניאות להסכים עם הוריו ובגלל יושרו ‏ הטבעי, היה נלחם על האמת שלו. אולי דווקא ויכוחים אלה הם שחישלו את ‏ הידידות בין הבן ובין ההורים, כי בעמקי-לבו חש שהם מסוגלים להבין את ‏ דעותיו ולכבד את לבטיו. בבת-שחוקו הלבבית והכנה ידע לקרב זרים ולחזק ‏ קשרי-ידידות. כלפי חוץ נראה אולי ציני, אבל למעשה היה כמעט ההיפך מכך. ‏ הוא היה רגיש מאוד אך ניסה לחפות על כך. מי שהכיר אותו מקרוב, ידע ‏ שהוא ראה דברים שאחרים אינם רואים - כל מיני זוטות בטבע, בין בעלי ‏ החיים ובין בני האדם. לעתים קרובות היה נראה בחצר הקיבוץ לבוש ברישול ‏ אך דמותו קורנת טוב-לב והוא מניף ידו מרחוק לאות שלום וברכה. מתוך ‏ טוב-לב היה נכון תמיד לעשות הכל למען האדם שהעריך וכיבד. הוא לא אהב ‏ להיות תלוי בזולת ולא נטה לשפוך את לבו. די היה לשבת אתו ולשמוע מפיו ‏ הערות אחדות כדי לדעת בדיוק את מצבו. הקיבוץ היה לגביו נכס יקר ואסור ‏ היה לדבר בו רעות. כשם שקל היה להביא אותו לידי צחוק, או לידי שירה ‏ בקולי-קולות, כן קל היה לעורר בו תגובה של כעס- וביחוד על-ידי הזכרת ‏ הקיבוץ בנימה של כעס וזלזול (כגון "אני עוזב את הקיבוץ… אלך לעשות כסף ‏ ולנסוע לחוץ לארץ".‏ ישראל גויס לצה"ל ביולי 1964. עוד לפני הגיוס חשב הרבה על הצבא והתגייס ‏ לנח"ל מתוך רצון להגיע למיצוי כל האפשרויות הגלומות בו. מיד לאחר ‏ שסיים קורס מ"כים והדרכה יצא לקורס צניחה. הוא אהב מאד את "קהילת ‏ הצנחנים" וכשהציעו לו פעם לעבור לקורס מא"זים הגיב בזו הלשון: "מה אני ‏ ‏- ג'ובניק? למה אני צריך לעבור מהצנחנים? אני מוכן לעשות כאן תפקיד ‏ ביטחוני, אבל בשום פנים ואופן לא אעזוב את הצנחנים". במלחמת ששת ‏ הימים השתתף בכיבוש העיר העתיקה והיה בין הראשונים שהניפו את הדגל ‏ העברי על הכותל המערבי. לאחר שחרורו מן הצבא שימש כאחראי על ‏ הביטחון במשק (מא"ז) וכרכז הרפת. בראשית יולי 1969 נקרא לשירות ‏ מילואים פעיל. ביום ה' באב תשכ"ט (20.7.1969), נפל באזור תעלת סואץ ‏ בשעת הפגזת-האויב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במסילות.‏ לאחר נפילתו יצא לאור במסילות ספר לזכרו בשם "…וחיוך על פניו". ‏ גרסיאני ישראל, יהי זכרו ברוך.‏