יהושע-מרדכי עזריאל דיאמנט

בן אברהם-אבא (הכהן) וטובה-רבקה. נולד ביום כ"ז בכסלו ת"ש (9.12.1939) ‏ בתל-אביב. ההורים, חברי תנועת-נוער ציונית בפולין, עלו לארץ בשנת 1936 ‏ וביתם היה חדור אהבה למולדת ואת שלושת ילדיהם חינכו ברוח ‏ דתית-לאומית. בן שנתיים היה יהושע כשהמשפחה עברה לגור בבני-ברק. ‏ יהושע למד בבית-הספר היסודי "יהלום" ברמת-גן, המשיך את לימודיו ‏ התיכוניים בבית-ספר דתי בבני-ברק וב"ישיבה" של "בני-עקיבא" בכפר-הרא"ה. ‏ השתייך לתנועת "בני-עקיבא" ולחוג בוגרי התנועה של המשמרת הצעירה ‏ במפלגה הדתית הלאומית. אחרי שנה אחת של לימודים ב"ישיבה" בכפר ‏ הרא"ה נאלץ להפסיק את לימודיו ולהיחלץ לעזרת המשפחה כאשר הורע ‏ מצבה הכלכלי. את מקצוע אביו (אריגה) למד תוך שבועיים אבל יחד עם זאת ‏ המשיך בלימודיו האכסטרניים. ‏ בשנת 1957 גויס לנח"ל יחד עם חבריו לגרעין "אמונים" ואת תקופת-ההכשרה ‏ עשה בקיבוץ לביא. לאחר-מכן נשלח לרכז את סניף "בני-עקיבא" בבני-ברק. ‏ כאשר נגמרה תקופת ההדרכה עבר את האימון המתקדם ביחידת הנח"ל ‏ המוצנח וכוחו הגופני הרב עמד לו באימונים הקשים; הוא גם עזר לאחרים ‏ להתגבר עליהם. עם תום שירותו הסדיר היה יוצא למילואים ושירת ‏ בחיל-הצנחנים. לאחר שירותו היה עובד בבית-האריגה כדי לעזור בפרנסת ‏ הוריו ובלילות שמע הרצאות באוניברסיטה "בר-אילו" בפקולטה להיסטוריה ‏ ולסוציולוגיה. כן ריכז את עבודת המשמרת הצעירה בעיירות הפיתוח ‏ וביישובי העולים והתעניין מאד בנוער העולה. אהבתו הגדולה ביותר הייתה ‏ לארץ ולנופה ובמרחביה טייל הרבה. לאחר שסיים את הלימודים בבית-הספר ‏ למורי-דרך היה מדריך בטיולים רבים ובעיקר לתלמידי בתי-ספר ותנועות-נוער ‏ ובהדרכתו הדביק את המשתתפים בטיולים באהבת-הארץ. בקיץ של שנת ‏ ‏1965 נשלח יהושע על-ידי המזכירות העולמית של בני-ברק להדריך ‏ במחנות-קיץ ובסמינר למדריכים של "בני-עקיבא" באירופה. היה מעוניין גם ‏ בספורט והדריך תלמידי בית-ספר בכדורגל. חיבב את הצילום ושקופיותיו היו ‏ ליווי של הסבר בטיוליו. בין שאר דברים הצטיין במשחק השחמט והגיע לכמה ‏ הישגים חשובים בנצחו "יריבים" בעלי שם-עולם במשחקים סימולטניים (פעם ‏ בשנת 1964, כאשר ניצח את אלוף-העולם מברית-המועצות, ופעם שנייה, ‏ בשנת 1966 - את רב-האומן מיגוסלביה). בשנה האחרונה היה מורה ומחנך ‏ בגמנסיה "שלווה" בתל-אביב ובסמינר למורים בגבעת-וושינגטון. כשם שהיה ‏ בן נאמן להוריו היה חבר טוב לחבריו ומורה ומדריך מסור לחניכיו. הוא למד ‏ בכיתות הגבוהות את לימודי התנ"ך, ההיסטוריה, הסוציולוגיה והאזרחות. ‏ השתתף במלחמת ששת הימים ונפל בקרב שנערך בשיך-ג'ראח בירושלים ‏ הבירה ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות. לפני נפלו ‏ אמר לאחד מחבריו-לנשק כי אם לא ישוב יאמר להוריו שלא יצטערו מפני ‏ שהוא שמח שניתנה לו הזכות להילחם על שחרור ירושלים. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.‏ סניף בני-ברק של אירגון "בני-עקיבא" כתב ספר-תורה על-שמו והכניס אותו ‏ לבית-הכנסת של הסניף במקום. פינה מיוחדת על שמו ולזכרו נקבעה ‏ בספריית האוניברסיטה בר-אילן". באוגוסט 1968 נערכה לזכרו התחרות ‏ שחמט. בבטאונה של אוניברסיטת "בר-אילן" הועלה זכרו. ברבעונם של מורי ‏ בתי-הספר העל יסודיים "מעלות" הובאה רשימה עליו. בספר "מאריות גברו" ‏ של מפקדת הצנחנים הובאו תולדותיו ופרשת קרבו האחרון. זכרו הועלה ‏ בספר "במעלות גיבורים", בעריכת ישראל ארליך, ועמודים מספר הוקשו ‏ לדמותו. ספר בשם "יהושע" הוצא לאור על-ידי חבריו לגרעין "אמונים" של ‏ ‏"בני-עקיבא". בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו ‏ במערכות-ישראל, הובא מעזבונו.‏ דיאמנט יהושע-מרדכי עזריאל ("שייע"), יהי זכרו ברוך.‏