מיכה היימן

בן נתן והלה, חברי משק חולדה. נולד ביום כ"ו בניסן תש"ג (1.5.1943) קבוצה. ‏ למד בבית-הספר היסודי והתיכון בחולדה. בהיותו מטובי התלמידים ‏ בשחר-נעוריו התבלטה משיכתו לספורט והוא הצטיין באתלטיקה קלה ‏ ובשחייה, אך את לימודיו לא הזניח למרות היותו עם בני כיתתו על ‏ מגרש-הכדורסל. הצטיין במקצועות הריאליים וחלם על המשך לימודיו ‏ באוניברסיטה. גם בעיותיה של חברת-הילדים העסיקה אותו; כי חבר מסור ‏ היה בה אשר תבע מעצמו ומאחרים במידה שווה. ידע לחייך חיוך של משובה. ‏ לב חם פעם בקרבו. אהוב היה על רעיו לבביותו ומהירותו. חריף היה בדרך ‏ מחשבתו ובעל הגיון שקול. כן היה לו חוש-צדק והוא ידע להוכיח זאת בכוח ‏ ההגיון. הוא לא היה איש-דברים כי אם איש מעשים. אשר לעבודה - לא היה ‏ דבר קשה לגביו, כי כל עבודה הייתה מבוצעת על-ידיו במהירות וביעילות, ‏ בחריצות ובהתמדה. תאבונו לספרים היה גדול ותמיד היו בחדרו ספרים ‏ מספרים שונים. לפני גיוסו לצה"ל לא ידעו הסובבים אותו לאן יפנה לאחר ‏ שיתגייס אך דבר אחד היה ברור להם והוא כי מיכה היה בז למשתמטים.‏ באוגוסט 1961 גויס לצה"ל ורק במחנה-הקליטה הביע את רצונו להתגייס ‏ לצנחנים. סיים קורס מ"כ וזכה לציון גבוה. לאחר שחרורו חזר למשק ‏ והתמסר לעבודה בכל לב ונפש. היה הרבה מטייל ברחבי-הארץ בזמן שירותו ‏ הצבאי וגם במילואים שלאחר השירות ואהבה עזה קיננה בו לנופה של הארץ. ‏ לפני מלחמת ששת הימים נקרא שוב למילואים ובקרב שנערך ‏ בגבעת-התחמושת בירושלים הבירה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר ‏ תשכ"ז‎ ‎‏(6.6.1967), נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל ‏ הר-הרצל בירושלים. ‏ קבוצת "הפועל" לכדורסל אשר בחולדה נושאת את שמו. ב"שלושים" לנפלו ‏ הוציאה קבוצתו עלון לזכרו. שמו הוזכר בשבועון של איחוד הקבוצות. ‏ במלאת שנה לנפלו הוציאה קבוצתו חוברת לזכרו הנושאת את שמו. בספר ‏ ‏"בדרכם", שבהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו ‏ במערכה, הוקדשו כמה עמודים לתולדותיו, לדמותו ולעזבונו. עמוד מיוחד ‏ הוקדש לביוגרפיה שלו ולתיאור הקרב האחרון בספר "מאריות גברו" ‏ שהוציאה מפקדת הצנחנים. בילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ‏ ישראל - "גוילי אש", כרך ד' - הובא מעזבונו. ‏ היימן מיכה, יהי זכרו ברוך.‏