משה הרשקוביץ

בנם-יחידם של נתן ורשלה. נולד ביום כ"ה באייר תש"ה (9.5.1945) בבוקרשט, ‏ בירת-רומניה. למד שם בבית-ספר יסודי ועם סיומו החל בלימודי המכניקה. ‏ שנות-ילדותו הראשונות עברו עליו מתוך סבל המשפחה במאבק-תמיד ‏ במחסור וברעב. בשנת 1962 עלה משה עם משפחתו לארץ. לאחר זמן קצר ‏ התגייס - והוא אז בן י"ז בלבד - והתנדב לנח"ל. משה צורף אז לגרעין שהיה ‏ מיועד להשלים את קיבוץ גשר. הוא אמנם נתקל בקשיים רבים כיון שחינוכו ‏ לא היה ברוח החלוציות ושפת-הארץ לא הייתה שגורה בפיו. בכל זאת ‏ התאמץ והשתדל לבצע כל משימה כראוי, בלי ויכוחים רבים ודיבורים ‏ מיותרים. יחד עם חבריו יצא לאמון המתקדם. במסירות מילא כל תפקיד ‏ שהוטל עליו באימון המתקדם עד שסיים אותו. לבסוף הגיע היום בו הופיע ‏ בבית-הוריו כשהוא עונד כנפי צנחן ולראשו כומתה אדומה. הוריו נדהמו ‏ למראה עיניהם וניסו להשפיע עליו לבקש העברתו מן היחידה, אלא שהוא ‏ עמד על דעתו ונשאר בה. הוא התכונן להמשיך את חייו כחבר משק גשר ‏ לאחר שחרורו מן הצבא אך דאגת הפרנסה למשפחה, מתוך מסירות לביתו, ‏ היא אשר אילצה אותו לחזור לעכו, אשר בה מצא עבודה בבית-החרושת ‏ ‏"נעמן". בזמנו הפנוי היה נרבה לעסוק בספורט ואף הדריך קבוצת-כדורגל. ‏ במאי 1963 גויס לצה"ל ולאחר גמרו את שירותו הסדיר היה נקרא למילואים ‏ בהגיע הזמן - ואף במלחמת ששת הימים היה במסגרת זו. ביום הרביעי ‏ לקרבות, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967), נפצע משה פצעי-מוות בקרב ‏ שנערך בגבעת התחמושת בירושלים הבירה בפגוע בו כדורי האויב. הובא ‏ לקבורה בבית-הקברות הצבאי בחיפה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.‏ עמוד מיוחד הוקדש לתולדותיו ולתיאור הקרב האחרון בספר "מאריות גברו" ‏ של מפקדת הצנחנים.‏ הרשקוביץ משה, יהי זכרו ברוך.‏