גיורא איתן

בן שמואל וחינה. נולד ביום ו' בטבת תש"ג (14.12.1942) בתל-עדשים. היה דור ‏ שלישי בארץ‎;‎‏ סבו - מראשוני "השומר" וממייסדי תל-עדשים‎;‎‏ אביו - איש ‏ ‏"הגנה" וממייסדי משמר- הגבול ששימש קצין בכיר במשטרת-הגבול‎;‎‏ דודו הוא ‏ רב-אלוף במיל' רפול, קצין הצנחנים הראשי דאז. גיורא סיים את בית-הספר ‏ החקלאי "עיינות". התעניין בספורט-הדיג ועסק בו בשעות הפנאי. אחרי שגמר ‏ את שירותו הסדיר התנדב לצבא-הקבע ועלה לדרגת סרן‎;‎‏ שימש כמפקד פלוגה ‏ של צנחנים. את חיל-הצנחנים החשיב מאוד כי כולו אמר התנדבות ותמיד ‏ היה מוכן ומזומן לתת את כל-כולו למען המולדת. זה היה החיל היחיד שהוא ‏ היה מסוגל לשרת בו, כי בביתו הייתה ההליכה ליחידה קרבית טבעית ומובנת ‏ מאליה - ואין הכוונה לביתו שבפתח-תקווה, אשר לשם עברה משפחתו כאשר ‏ מלאו לו י"ב, אלא לזה שקדם לו, לתל-עדשים, שבה נולד ואשר את אווירתה ‏ ואת אווירת משפחתו שאף אל קרבו. מבית-הספר החקלאי, אשר בו למד, ‏ הצטרף לגרעין הנח"ל והיה בין מייסדי קיבוץ עין-יהב אשר בערבה. גם שם ‏ התבטאה חלוציותו ומתוך קיבוצו הגיע לצנחנות: לנח"ל מוצנח.‏ כאשר פרצה מלחמת ששת הימים יצא גיורא לשדה-המערכה ובקרב שנערך ‏ על משלטי שיך-זוויד אשר בסיני, ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר ‏ תשכ"ז (5.6.1967), נפגע הזחל"ם שלו מפגז ולמרות שהיה פצוע קשה המשיך ‏ בפיקוד על חבריו ואנשיו עד הסוף, כל עוד היה בהכרה.‏ הניח אשה ובת (למעלה משנה) - והבן, שנולד באוגוסט 1967 - כחודשיים ‏ אחרי נפול אביו - נקרא על-שמו. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-‏ חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בפתח-תקוה. ‏ כתבת שער נתפרסמה עליו ב"במחנה" בשם "עולמו של קצין הצנחנים גיורא ‏ איתן".‏ איתן גיורא ("גוגה"), יהי זכרו ברוך.‏