יצחק ז'יטלני

בן שמואל ומירקה. נולד ביום א' בכסלו תש"ה (17.11.1944) בתל-אביב. כאשר ‏ הגיע לגיל-הלימודים למד בבית-ספר יסודי בתל-אביב ואחרי שסיים את ‏ לימודיו בו למד בבית-הספר התיכון החקלאי בכפר-גלים. היה חבר ‏ בתנועת-הנוער "המחנות העולים". ‏ גויס לצה"ל בנובמבר 1962. שירת בסיירת הצנחנים ובמלחמת ששת הימים ‏ השתתף בקרבות ירושלים. אחרי שחרורו מן הצבא ערך סיור לימודים מקיף ‏ בארצות-הברית ואחרי שנה, בשובו לארץ, התכונן להמשיך בלימודים גבוהים ‏ תוך כדי עבודה בתעשייה הצבאית. הוא יוצא למילואים מדי פעם עד שביום ‏ י"א בכסלו תשכ"ח (12.12.1967), בנסעו כנהג של ג'יפ-סיור בכביש דמיה - ‏ בית-שאן, נפל בשעת מילוי תפקידו. הניח אישה. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.‏ מפקד פלוגת הסיירת כתב במכתב-התנחומים להוריו וציין את איציק הן ‏ כחייל והן כאדם בזו הלשון: "הוא היה בעל רוח התנדבות ונכונות, חייל אמיץ ‏ ונועז ללא היסוס, בעל תגובה מהירה וכושר-מציאות מצוין במצבים מסובכים ‏ ומסוכנים. פעולתו בחילוץ פצועים בעת ההפגזה על כוחותינו בקרב על ‏ ירושלים הוא ביטוי מובהק לתכונותיו אלו וליכולתו… למרות היותו העירוני ‏ שבחברת הקיבוצניקים של מחלקתו ושל בני מחזורו שבצבא ידע ליצור שפה ‏ משותפת עמם והיה כאחד מהם ויותר מכך - רוח הנעורים והנערות שבו ‏ והתסיסה הפנימית שלו הפכוהו להיות הרוח החיה בקרב חבריו וידידיו ‏ ובקרב הפלוגה כולה". חבריו-לנשק הוציאו ספר לזכרו בשם "לא רחוק ‏ ממעבר-יבוק".‏ ז'יטלני יצחק ("איציק"), יהי זכרו ברוך.‏