דניאל טריינין

בן שמחה ומלכה. נולד ביום ב' בטבת תש"א (1.1.1941) בעיר קטנה (בריף) ‏ אשר בצרפת. בן שנתיים היה כאשר נספה אביו בידי הנאצים ובהגיעו לגיל ‏ חמש עלתה אמו לארץ - והוא אתה. למרות אהבתם זה לזו נאלצה האם ‏ למסרו למוסד "אהבה", כי קשה הייתה עליה פרנסת שניהם. אך בשנת 1948 ‏ קיימה אמו את הבטחתה לו להחזיר אותו אליה כשיעלה בידה לשכור דירה. ‏ בשלוש השנים הבאות למד דני בקיבוץ רמת-הכובש; שם נתחבבו עליו ‏ השדות, האדמה הטובה ומרחביה השפיעו עליו. המרחק מן העיר היה לפי ‏ רוחו כי הרעש בעיר והדוחק בה וכן האנשים המרובים לא נעמו לו וכאשר ‏ ‏"נגזר" עליו לסיים את לימודיו בבית-הספר יסודי בעיר ("תל-נורדאו") עשה ‏ זאת באי-רצון. לאחר הסיום התעקש ללמוד בבית-הספר תיכון חקלאי ולכן ‏ נרשם ל"עיינות" ושם עמד בבחינות-הבגרות בכבוד ובהצטיינות. בהרבה ‏ שטחים גילה כשרונות מרובים אך את החקלאות ביכר על פני כל.‏ לצה"ל גויס באוקטובר 1958, עוד לפני שהגיע לגיל השירות, ושירת בנח"ל ‏ מוצנח. דניאל נמצא במושב "מולדת", שם קיבל את הכשרתו והתקשר אל ‏ חבריה. עבר עם גרעינו לניר-חן ואף שם התמסר למקום ולחברים. לבסוף ‏ החליט לעזוב את ניר-חן ולמרות אי-רצונו עשה את רצון אמו ולמד בטכניון ‏ העברי בחיפה בפקולטה להנדסה חקלאית וסיים את לימודיו כמהנדס מכונות ‏ חקלאיות. השתייך כחבר למושב-הכשרתו הראשון, כי המקום משך אותו - ‏ ושם הקים את ביתו עם אשתו. היה אהוב על כל מי שבא עמו במגע על ‏ האופטימיות שלו ועל צניעותו. ידידיו העריצוהו על תכונותיו הנאות ולאמו ‏ היה בן אהוב ואף ידיד אשר תמיד שיתף אותה בכל חוויותיו ובעיותיו. מדי ‏ פעם היה יוצא לשירות-מילואים וכן היה במלחמת ששת הימים, אשר ביום ‏ השני לקרבותיה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל דניאל בקרב שנערך ‏ בשכונה האמריקאית בירושלים בעת התקדמות לעבר החומה בפריצה לעמדה ‏ מבוצרת בתוך הסימטה. הניח אישה ובת שמלאה לה שננה בנפול אביה. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. מושב ‏ מולדת הוציא חוברת לזכרו ולזכר עוד שניים מחברי המושב. "בידיעות של ‏ המועצה האיזורית גלבוע הועלה זכרו. בספר "מאריות גברו" של מפקדת ‏ הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולקרב האחרון שלו.‏ טריינין דניאל, יהי זכרו ברוך.‏