ברוך יואלי

בן משה ורבקה. נולד ביום ז' בתמוז תש"ו (6.7.1946) בתל-אביב. ההורים ‏ ממיסדי קיבוץ מענית. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי על-שם כצנלסון ‏ בגבעתיים המשיך ללמוד בבית-הספר "אורט" שם במגמה התלת-שנתית. הוא ‏ קיצר את לימודיו והקדיש את רוב זמנו הפנוי לתנועת "השומר הצעיר", הן ‏ כחניך והן כמדריך. כאשר סיים את לימודיו ב"אורט" נותרו לו עוד כמה ‏ חדשים עד גיוסו והוא מילא אותם בעבודה במקצועו. היה בעל ידים מיטיבות ‏ לעבוד ולא אחת היה ממלא את מקומו של עובד בוגר ונקרא לעזרה בתיקוני ‏ האחזקה. בהתארגן גרעין "הבשור" ליציאה לנח"ל היה בין הראשונים ‏ שהצטרפו לשורותיו. פיקח היה, ישר-דרך ובעל חוש-הומור ועל אלה היה ‏ אהוב על כל יודעיו. לא היה עקשן למרות היותו בעל אופי חזק. ‏ ביולי 1964 גויס עם חבריו ומיד התמנה לתפקיד מרכזי - למזכיר הגרעין והיה ‏ נאמן לו. לא יכול היה לשאת על עוול ועיוות-דין והיה מגיב על כל אלה ‏ בהערות-שיחותיו. הרושם החיצוני שעשה היה של "לא-אכפתיות", אך ‏ בפנימיותו היה רגיש. יחסיו עם כל אחד היו פשוטים ולבביים ולא היה גבול ‏ להתמסרות לאלה החביבים עליו. שלם היה עם עצמו ודרכו אל הקיבוץ ‏ הייתה ברורה לפניו. כשם שהיה בן אוהב ודואג להוריו וחבר המוכן לבוא ‏ לעזרת רעיו ולסייע להם ולעודדם בשעת הצורך, כן היה חייל מסור וטוב ‏ אולם הוא לא שש לקראת חיי-צבא. לאחר הטירונות נשלח הגרעין לקיבוץ ‏ שובל ושם מילא את שירותו ללא תשלום וכתקופה זו נסתיימה עבר את ‏ האימון המתקדם בנח"ל המוצנח. פעם, בקורס הצניחה, נפגע באצבעו אך הוא ‏ לא ויתר על שירותו וסיים את הקורס. ברוך החליט לקשור את חייו במסגרת ‏ הקיבוץ ניר-יצחק שהיה לביתו. עבד במטעים והשקיע בהם מרץ רב. כן הדריך ‏ את חברת-הנוער שבמקום. הקורסים וההשתלמויות השונות שעבר במסגרת ‏ הנח"ל הכשירו אותו לעבודת המטעים אבל יחד עם זה קרא ספרות מקצועית ‏ בנושא זה ואף בנושא ההדרכה. לאחר שחרורו מן הצבא היה יוצא מדי פעם ‏ למילואים. לפני פרוץ מלחמת ששת הימים לא חדל מלדאוג למשקו ולהוריו; ‏ ויחד עם זה לא הסיח את דעתו מעצם הלחימה, עד שביום השני לקרבות, ‏ הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), פרץ עם גדודו למושבה האמריקאית ‏ בירושלים וכמקלען פילס לו דרך בהשמידו מכונית-לגיון שחסמה כל מעבר ‏ שהיה לפניו, ובאופן זה כפי שהעיד מפקד-הגדוד, הציל את חיי רבים מחבריו, ‏ אך לא את חייו-שלו - כי בקרב ההוא נפל. הובא לקבורה בבית-הקברות ‏ הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.‏ ביולי 1969 נערך בקיבוץ ניר-יצחק טכס גילויה של פינת-זכרון לברוך. מדי שנה ‏ מסדר בית-הספר "אורט" בגבעתיים יום-ספורט לזכר תלמידיו שנפלו במערכה ‏ ולכיתה המצטיינת ניתן גביע לזכרו של ברוך. חוברת המוקדשת לזכרו ‏ והנקראת על שמו הוצאה לאור על-ידי קיבוץ ניר-יצחק. זכרו הועלה בבטאון ‏ העירוני לאינפורמציה ולהווי המקומי של עיריית גבעתיים וכן ב"ספר ‏ הנופלים" שהוצא לאור על-ידי העירייה. בחוברת "53 מהם" לזכר נופלי ‏ הקיבוץ הארצי הוקדש לו עמוד. בספר "מאריות גברו" בהוצאת מפקדת ‏ הצנחנים מובאת ביוגרפיה שלו ותיאור הקרב האחרון.‏ יואלי ברוך, יהי זכרו ברוך.‏