גבריאל אלביליה

גבריאל, בן סיליקה ואליהו ז"ל, נולד ביום י"ט בחשון תשי"ג (8.11.1952) בעיר ‏ קזבלנקה במרוקו ועלה לארץ עם משפחתו בשנת תשכ"ד (1964). תחילה למד ‏ בבית-הספר היסודי "אוצר התורה" במרוקו ובארץ למד במוסד "הודיות" ‏ שבגליל התחתון. גבי היה תלמיד חרוץ וכבר בבית-הספר היסודי זכה בציונים ‏ לשבח ובפרסים - בזכות הישגיו המעולים. הוא התעניין במיוחד בלימודי ‏ הספרות והלשון העברית, אולם נאלץ להפסיק את הלימודים והתחיל לעבוד ‏ בקיבוצי הגליל העליון כדי לסייע בפרנסת המשפחה. גבי נודע בין חבריו כנער ‏ אופטימי, המצליח לרכוש ידידים במהירות ובקלות. הוא היה חובב ספורט ‏ מושבע, השתתף בצליחת הכנרת, היה מדריך כדורסל והשתתף בצעדות הגליל ‏ וירושלים. כשהיה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, נהג לארגן ערבי ‏ ריקודי-עם לבני הנוער בעיירה חצור הגלילית. הוא היה נער טוב לב, חסון ‏ ובריא, שופע עליזות ובן מסור הדואג לאמו האלמנה.‏ גבריאל גויס לצה"ל בפברואר 1970 והתנדב לצנחנים. לאחר סיום הטירונות ‏ השתלם בקורס מפקדי-כיתות, בקורס צניחה ובקורס מש"קי חבלה, ויצא לו ‏ שם בין אנשי יחידתו כצנחן מעולה. הוא שימש דוגמה לחבריו בצייתנותו ‏ ובכושר הסבילות שלו. באחת הפעולות בלבנון לחם בהצטיינות, נפצע וקנה ‏ לו שם של לוחם אמיץ ומעולה. במהלך שירותו הצבאי הרבה גבי לבקר בבית- ‏ ואת כל חופשותיו הקדיש לטיפול בנוער של עיירתו ובאימו. הוא הרבה ‏ לכתוב לבני-משפחתו, אך מתוך צניעות לא סיפר על הישגיו בצבא. במלחמת ‏ יום-הכיפורים השתתף גבי עם יחידתו בקרבות הבלימה הקשים נגד המצרים ‏ באזור התעלה. כתום הקרבות הועברה יחידתו לאזור ג'בל עתקה. ‏ ביום כ"ז בכסלו תשל"ד (21.12.1973), יצא לחלץ שני חיילים מיחידתו ובהפגזה ‏ ארטילרית נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחצור ‏ הגלילית. השאיר אחריו אם, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת ‏ סמל-ראשון.‏ אלביליה גבריאל, יהי זכרו ברוך.‏