שמואל כץ

בן אברהם ורחל. נולד ביום כ"א בתשרי תש"ה (8.10.1944) בעיר ברודי אשר ‏ בפולין, אך אביו לא זכה לראותו, כי נרצח על-ידי הצורר הנאצי ימים ספורים ‏ לפני שחרור העיר. האם גידלה את ילדה הקטן עד שלבסוף עלה בידה להציל ‏ את נפשה ואת נפשו גם יחד. אחרי דרך ארוכה של טלטולים ונדודים ושהייה ‏ במחנות-פליטים הגיעה המשפחה לארץ בשנת 1947, שהו זמן מועט ‏ בתל-אביב ולאחר-מכן באו אל קיבוץ משמר-העמק ובו נקלטו יפה והשתלבו ‏ בחייו ובחיי חבריו ועד מהרה היה שמואל לאחר מקבוצת-הבנים "אלומה". ‏ אף-על-פי שהמצב המשפחתי (יתמותו של הבן ומצבה הנפשי של האם) לא ‏ היה טוב ביותר גדל שמואל והיה בעל נפש בריאה והוא מלא שמחת חיים ‏ ומרץ רב. בהיותו בן י"ב החליט להישאר במשק גם לאחר שאמו עברה העירה ‏ ואת י"ב שנות-לימודיו סיים במוסד החינוכי במשמר-העמק. שמואל היה ‏ מקובל על חבריו, תמיד היה במרכז של כל המתרחש בקרבם ובקיבוץ ואף ‏ היה יוזם פעילות חברתית. תמיד היה מוכן לעזור, מילא תפקידים ‏ בחברת-הילדים והנוער וגם נעשה מדריך לחניכים הצעירים ממנו. במוקדם ‏ התקשר לענף הפלחה ועם סיום לימודיו הגיש עבודת-גמר רצינית ובעלת ערך ‏ בנושא הענף בשם "מחזור הזרעים".‏ גויס לצה"ל בנובמבר 1963 והתנדב לחיל-הצנחנים. אחרי תקופת הטירונות ‏ עבר קורס מ"כ וקורס-קצינים והדריך שני מחזורים ביחידתו עד שהשתחרר ‏ בדרגת סגן. הוא היה לא רק חייל טוב כי אם גם קצין מצטיין, מדריך ומפקד ‏ כאחד. בצבא היה מופיע כאיש קיבוץ וקישר את ערכי-הקיבוץ עם ‏ ערכי-הצבא. חייליו ראו בו אבא והיו מוכנים לעשות הכל למענו. לאחר ‏ שחרורו מהשירות הסדיר היה בקיבוץ משך שנה אחת וכחבר עבד בלול ‏ והדריך את הנוער במוסד החינוכי. היה אוהב לטייל בארץ כדי להכיר אותה ‏ היטב ואת תחביב זה החדיר גם בחניכיו. אפקיו היו רחבים והשטחים שבהם ‏ התעניין מרובים היו - ויש גם מנוגדים זה לזה, לכאורה דרך משל: הוא אהב ‏ ספרות קלאסית - וגם מודרנית; הוא חיבב שירי-עם יהודיים וחסידיים והיה ‏ שומע ג'אז בהתלהבות - ועם כל אלה הייתה גישתו לחיים רצינית. כפעם ‏ בפעם היה יוצא לשירות-מילואים ובתקופת הכוננות שלפני מלחמת ששת ‏ הימים, כאשר שמואל נקרא לדגל יחד עם כל חבריו, התייצב והצטרף ליחידה ‏ אשר בה שימש כמפקד מחלקת-חבלה. ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר ‏ תשכ"ז (6.6.1967), כשהשתתף בפריצת ביצוריה של ירושלים העתיקה כדי ‏ לפלס דרך לכוח הפרוץ, מצא את מותו. בדרכו לשיתוק עמדת-האויב נפגע ‏ שמואל פצעי-מוות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל ‏ הר-הרצל בירושלים.‏ לאחר נפלו הופיע חוברת לזכרו ולזכר עוד שניים מחבריו. בחוברת "53 מהם" ‏ בהוצאת הקיבוץ הארצי לזכר חבריהם שנפלו במלחמת ששת הימים הוקדש ‏ עמוד לתולדותיו. ב"מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד ‏ לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון.‏ כץ שמואל ("שמואליק", "כצין"), יהי זכרו ברוך.‏