מישל אלהרר

מישל, בן אסתר ויעיש, נולד ביום י"ח בניסן תשי"ב (13.4.1952) בקזבלנקה ‏ שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו מצרפת, בשנת 1969. מישל למד במרכז ‏ הצרפתי בקזבלנקה ואחרי-כן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון "ז'ק דקור" ‏ בפריס. לאחר שעלה ארצה השלים את לימודיו בבית-הספר התיכון הצרפתי ‏ בירושלים. מישל היה תלמיד חרוץ והצטיין בלימודי הספרות הצרפתית. ‏ הייתה לו נטייה מיוחדת ללימודי הטבע והוא התעניין במיוחד בגוף האדם ‏ ובתורת הרפואה. מישל הצטיין בגישה רצינית ובוגרת כלפי החיים. הוא היה ‏ החור שקט ובן מסור להוריו. בתקופת לימודיו בחו"ל היה מישל פעיל בתנועת ‏ ‏"הצופים" בצרפת. לאחר שהתאקלם בארץ, בחר את חבריו הקפידה וכולם היו ‏ שקטים ורציניים כמוהו.‏ מישל גויס לצה"ל בינואר 1972. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מ"כים, ‏ בקורס-צניחה ובקורס חובשים-קרביים והוצב לאחת מיחידות חיל הצנחנים. ‏ מישל היה חובש אחראי ומסור מאוד לתפקידו. חבריו ליחידה סיפרו, כי ‏ שימש להם דוגמה במזגו השקט והנוח. בתקופת שירותו הצבאי השתדל מישל ‏ שלא להדאיג את הוריו ולא הרבה לספר להם על הקשיים שבחיי הצבא. ‏ לדבריו, אחת החוויות הגדולות שעברו עליו, בתקופת השירות הצבאי, הייתה ‏ הצניחה הראשונה שצנח. חלומו הגדול של מישל, שעליו נהג לספר להוריו ‏ ולחבריו, היה ללמוד רפואה לאחר שישתחרר מצה"ל. הוא היה חוזר ואומר כי ‏ יש בדעתו להקדיש את כל חייו לטיפול בחולים ולעזרה לנצרכים ולחסרי-כל. ‏ במלחמת יום-הכיפורים לחם מישל בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. ‏ ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), בעת קרב, נפגע מישל בהפגזה ונהרג. הוא ‏ הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאיר אחריו הורים, אח ושתי ‏ אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מישל היה אהוב על כל מי ‏ שהכירו. הוא היה חייל מסור וחבר למופת. במילוי המשימה שהוטלה עליו ‏ במלחמת יום-הכיפורים הוא נתן את חייו למען מולדתו".‏ אלהרר מישל, יהי זכרו ברוך.‏