זהר ליניק

בנם בכורם של מרדכי ומאיה. נולד ביום ח' באדר תש"ט (9.3.1949) ביהוד. ‏ את ראשית לימודיו היסודיים רכש בבית-הספר על-שם דוד רמז שבמקום ‏ ולאחר-מכן למד במוסד החינוכי חוף-השרון שבקיבוץ יקום. היה חבר ‏ ב"תנועת השומר הצעיר" והדריך ב"קן" של התנועה בקרית-חיים, כי ‏ משחר-ילדותו הצטיין בכושר מנהיגות והיה דוגמא ליושר ולכנות. לפי ‏ דבריהם של חבריו וחניכיו הרבים הייתה זו התקופה היפה ביותר בחייו. היה ‏ חובב טבע ואף אירגן מסעות וטיולים. המצלמה הייתה אתו בכל אשר הלך ‏ בשבילי המולדת והנציחה נופים וחוויות. עוד בהיותו בבית-הספר היה מנגן ‏ בכינור אך במרוצת הזמן החליף אותו בחצוצרה ובשנות-התבגרותו נתן ביטוי ‏ לרחשי-לבו על-ידי מפוחית-הפה. בעל מזג סוער ומתסיס היה אך יחד עם זאת ‏ היה מאופק מטבעו וסגור מתוך עצמו. במחול ובדרמה התעלה לדרגה ‏ אמנותית. היה טוב-לב ומוכן לעזור לזולת. לשירותו בצה"ל התכונן ובשעה ‏ שגויס באוגוסט 1967 היה לאח ולדוגמא לחבריו ומבחינה אישית היה מוכן ‏ לתת את הכל לצה"ל; כך התבטא זמן מועט לפני גיוסו. ביום כ"ה באדר ‏ תשכ"ח (25.3.1968) נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.‏ במשך הזמן הקצר ששירת הוכיח את עצמו כבעל כושר גופני טוב וכבעל ‏ יזמה. רציני היה - ועדות לכך, הספרים הרציניים שנהג לקרוא בשעות-הפנאי. ‏ במכתב-תנחומיו להוריו כתב מפקד-יחידתו: "זוהר שירת ביחידתו כשלושה ‏ חדשים בלבד. ולכן לא הספקתי להכירו היטב. אך ברצוני לציין כי לפני שנה ‏ בערך ערכתי ראיונות עם מספר רב מאד של מועמדים לגיוס וביניהם גם ‏ בנכם. מתוך יותר ממאה וחמישים שהתנדבו ליחידתי בחרתי מספר מצומצם ‏ של חיילים - וביניהם גם זוהר. אני חושב שעובדה זו מדברת בעדה ומוכיחה ‏ על טיבו ותכונות בנכם. בעת שירותו של זוהר ביחידה התבלט בתכונותיו ‏ הטובות כחייל וכאדם והיה אהוד על חבריו-לצוות ועל מפקדו הישיר".‏ ליניק זוהר ("סונלה"), יהי זכרו ברוך.‏