משה מבורך

בן מאיר וטובה. נולד ביום ה' במרחשוון תש"ד (3.11.1943) בתל-אביב. הוריו - ‏ עובדים בעבודה חקלאית במושב צור-משה, בו הם חברים, וכאשר משה סיים ‏ את לימודיו בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון המקצועי "אורט" היה ‏ גם הוא לעובד חקלאי בצד הוריו.‏ גויס לצה"ל באוקטובר 1961 ושירת בחיל-הצנחנים כל ימי שירותו הסדיר. עם ‏ שחרורו בדרגת סמל התחיל משתתף בחיי המושב באופו פעיל: נבחר כחבר ‏ המזכירות ועסק בהדרכת הנוער המקומי שהיה נשמע לו בכל. הוא הוכיח ‏ לחברי המושב את מוסריותו הגבוהה במעשיו השונים כמפשר וכמתווך בין ‏ ועד המושב ובין דרישות הנוער. בזכותו הגיעה הפעילות התרבותית ‏ והספורטיבית לשיאים שהמושב לא ידע אותם לפני כן. בבית ניסה לעזור ‏ להוריו בכל דרך שהיא והשיב לחיים שטח נטוש אשר רבים זנחו אותו כי הוא ‏ לקח אותו על אחריותו והצליח לשקמו ולהפכו לפרדס פורח. כל מאמץ היה ‏ בעיניו כדאי לשם הרחבת המשק וביסוסו וגם במכתבו האחרון לא שכח ‏ להוסיף: "אבא, אל תזניח את הפרדס שלי". היה נקרא למילואים מפעם לפעם ‏ וכך היה לפני מלחמת ששת הימים. למרות שמצב-בריאותו לא היה בכי טוב ‏ התייצב ליחידתו בפרוץ המלחמה ונקבע כאחראי על עמדת מקלעים שהוקמה ‏ באחד מבתי ירושלים לשם חיפוי על הכוח, ושם, ביום השני לקרבות, הוא כ"ז ‏ באייר תשכ"ז (6.6.1967), פגע בו פגיעה ישירה פגז-תותח שחדר לבית וכך מצא ‏ משה את מותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל ‏ בירושלים.‏ באפריל 1969 הקים ועד מושב צור-משה אנדרטה לזכרו. בספר "מאריות גברו" ‏ של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון. שמו ‏ הוזכר בספרו של משה נתן "המלחמה על ירושלים".‏ מבורך משה, יהי זכרו ברוך.‏