אורי אליהו

אורי, בן שמחה וגריב, נולד ביום ב' באדר ב' תשי"ד (7.3.1954) בחדרה. הוא ‏ למד בבית-הספר היסודי "שילה" ואחרי-כן סיים, בשנת 1971, את לימודיו ‏ בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" בחדרה, במגמה של מסגרות-מכנית ‏ וחרטות. הוא היה תלמיד שקדן וטוב ותמיד סייע לחבריו. אדיב ומנומס היה, ‏ שקט ונחבא אל הכלים, ובשיעורים המעשיים הייתה גישתו רצינית ביותר. ‏ הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלמוד בגבעת אולגה ולימים היה רכז ‏ הספורט בקן, שכן עיקר תחביבו היה כדורסל. במסיבות היה הרוח החיה, ‏ והשרה בהן שמחה ושובבות. בשל יושר לבו וערכיו המוסריים היה לשופט ‏ ולמתווך בין חבריו בתנועה, בכל חילוקי הדעות שנתגלעו ביניהם. הוא היה בן ‏ נאמן ומסור להוריו, דואג לבני משפחתו ועוזר להם ככל שיכול. בשלוות הנפש ‏ שבו ידע לסייע להם להתגבר על כל בעיה שנתעוררה. אורי עבד במפעלי הנייר ‏ בחדרה, היה עובד מצטיין, והגיע להישגים גבוהים מאוד. מנהלי העבודה ‏ והעובדים כאחד שיבחוהו תמיד על חריצותו, על עבודתו המדויקת, על הידע ‏ המקצועי הרב ועל יעילותו.‏ אורי גויס לצה"ל באחד במאי 1972 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות ‏ ולאחר שהשתלם בקורס צניחה, בקורס מ"כים-חי"ר ובקורס למש"קי תול"ר, ‏ היה למשך ג'יפ תול"ר, תפקיד שעליו הייתה גאוותו. הוא היה חייל מסור, בעל ‏ כושר גופני מצוין וממושמע למופת, ועל אלה הוענק לו "אות השירות ‏ המבצעי". הוא קיווה שיוכל, לאחר השחרור מהשירות הסדיר, להיות קצין ‏ בטחון במטוסי חברת התעופה "אל על", שכן המתח, כך אמר, הוא התבלין ‏ שבחיים, וממנו יוכל ליהנות בתפקיד מעין זה. ‏ ביום י"ב בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפל במלחמת יום-הכיפורים בחזית ‏ הדרום. השאיר אחריו רב, אם, שלושה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה ‏ לדרגת סמל.‏ מפקדו מעיד עליו, שהיה עמוד התווך של מחלקת ג'יפי התול"ר, בעל סבלנות ‏ רבה, בעל הבנה בנפש האדם, סמל למיזוג התכונות העושות את האדם לחייל ‏ ולרע מסור וטוב למחבריו ולמפקדיו. הוא היה חייל שעוד נכון לו עתיד של ‏ מפקד, בזכות הביצוע הקפדני והמעולה של כל משימה שהוטלה עליו ובזכות ‏ כושרו המקצועי ויכולתו הגופנית.‏ הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו ומכתבים שכתב.‏ אליהו אורי, יהי זכרו ברוך