שלום נחמיאס

בן-הזקונים של יעקב וויקטוריה. נולד ביום י"ד באייר תש"ב (1.5.1942) ‏ בסופיה אשר בבולגריה. בשנת 1949 עלה שלום עם משפחתו לארץ, למד את ‏ לימודיו היסודיים בבית-הספר "עין-כרם" והצטיין בהם. היה פיקח ועליז ‏ ותכונותיו אלו אפיינו את אישיותו. הוא ידע לשבות את לב כולם. רק לעתים ‏ רחוקות היה ענין כלשהו מעכיר את רוחו העליזה. לאחר שסיים את לימודיו ‏ היסודיים המשיך את התיכוניים ב"בית-הכרם". שלום גילה פעילות רבה ‏ בתנועת "הנוער העובד" ובגדנ"ע. אהב את נוף הארץ והירבה לטייל בה וסידר ‏ את צילומיו באלבומים. אהב את ירושלים בכל נפשו ולא אחת חשב בקול על ‏ ירושלים המשוחררת ושאף לראות את ירושלים בשלימותה.‏ באוקטובר 1960 גויס במסגרת תנועת-הנוער לנח"ל ושהה במסגרת השירות ‏ ללא תשלום בקיבוץ פלמחים אשר בו קשר את עתידו. לאחר שסיים את ‏ האימון המתקדם שוחרר מהצבא, ונשא אישה את אחת מבנות פלמחים ‏ והשתלב מהר בחיי-הקיבוץ. בשנת 1964 חזר לעיר, ועבד במרכז למיכון משרדי ‏ ולאחר שנה וחצי עמד להתמנות לתפקיד מנהל-מחלקה. מדי פעם היה יוצא ‏ למילואים ובפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא לדגל והשתתף עם מחלקתו ‏ בכל קרבות הטיהור אשר נערכו בדרך שכם-ירושלים ובעוד הכוחות מתקדמים ‏ לכיוון רחבת-המסגד תפש שלום עמדה ליד שער הקונסוליה האמריקאית ‏ ונפגע בחילופי-האש; הוא נפל בלי שזכה לראות בהתגשם שאיפתו על ‏ ירושלים השלימה; זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז ‏ ‏(6.6.1967). הניח אישה ותינוק שטרם מלאה לו שנה אחת. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.‏ בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הובאו תולדותיו ותיאור קרבו ‏ האחרון.‏ נחמיאס שלום ("מיקו"), יהי זכרו ברוך.‏