דוד סלמה

בן חיים ומרסדס. נולד ביום כ"ח בניסן תש"ז (18.4.1947) בעיר טטואן אשר ‏ במרוקו. בשנת 1963 עלתה המשפחה לארץ לאחר שאבי-המשפחה נפטר זמן ‏ מועט קודם-לכן. בהגיע המשפחה לארץ התיישבה בצפת אך כעבור מספר ‏ חדשים החליט דויד שאת עתידו יכול למצוא רק במשק. אז נכנס לחברת ‏ הנוער‎ ‎‏"שלהבת" בקיבוץ להבות-חביבה ושם סיים את לימודיו היסודיים. ‏ אולם דאגת-המשפחה הייתה עליו ובגלל המצוקה הכלכלית נבצר ממנו ‏ להמשיך בלימודיו הוא יצא לנהוג בטרקטור בלהבות-חביבה. בתחילה לא ‏ התבלט הנער אך עד מהרה נתגלו בו תכונות של סבילות גופנית, הומור דק ‏ וכושר למעשה חברתי ללא הקמת רעש מיוחד מסביבו אך בחיוך נבון וכובש ‏ ויכולת להתחבב על הכל ללא מאמץ כלשהו. כאשר סיים את חברת-הנוער ‏ גויס לצה"ל ביולי 1965 ושירת בחיל-הרגלים המוצנח של הנח"ל. הוא התנדב ‏ ליחידה הזאת למרות שידוליה של האם, אף כי נער ממושמע היה וסר למרות. ‏ שנה אחת שירת בשמיר ואז יצא לאימון המתקדם. לאחרונה סיים את הקורס ‏ לצניחה למרות פציעה חמורה באחת מצניחותיו. הקשרים עם האם לא רפו ‏ בגלל "המרותו" את פיה, כי אם להיפך; הם הפכו לאמיצים יותר, לחרדה ‏ סמויה של אם לגורל בנה. ביקורו האחרון בבית המשפחה היה כשלושה ‏ שבועות לפני נפלו, כי בעוד הוא משרת בשירות סדיר פרצה מלחמת ששת ‏ הימים, נפל דויד בקרב שנערך במוצבי הצומת ברפיח ביום הראשון ‏ לקרבותיה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967). בשעת כיבוש היעד נפגע הזחל ‏ אשר בו נסע פגיעה ישירה וכשהוא התרומם לזנוק מתוכו פגע בו כדור. הובא ‏ לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.‏ קיבוץ להבות-חביבה הקדיש את עלונו "במאבק" לזכרו. בחוברת "53 מהם" ‏ בהוצאת הקיבוץ הארצי לזכר חבריו שנפלו במערכה הובאו תולדותיו.‏ סלמה דויד ("דוידי"), יהי זכרו ברוך.‏