חנן סמסון

בן אויגן ואנה. נולד ביום י"ג בניסן תרצ"ב (19.4.1932) בברסלאו שבגרמניה. ‏ כאשר היה בן שנה ומחצה עלו הוריו אתו לארץ. חנן גדל בקרית-ביאליק ‏ והצטרף לתנועת "השומר הצעיר" בקרית-חיים. הוא היה פעיל בתנועת-הנוער ‏ שם וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בקרית-מוצקין. בגיל ארבע-עשרה ‏ יצא לקיבוץ מזרע ללמוד במוסד החינוכי שבו, שם עסק בספורט (בכדורסל). ‏ הוא היה פעיל בחברה ומצא עניין בחקלאות. בשנים הראשונות, בהיותו ‏ במזרע, עבד בגן-הירק. שם התבלט כיוזם וכמנהיג ותמיד היה בין הראשונים ‏ לכל מעשה - עד יומו האחרון. ‏ לצה"ל גויס בספטמבר 1951 והיה מדריך ספורט בחיל-האוויר וכאשר נוסדה ‏ היחידה המיוחדת של הצנחנים התנדב להצטרף אליה עד להתפרקותה ‏ והקמת חטיבת הצנחנים. השתתף במערכת-סיני. לאחר שחרורו מן הצבא ‏ נשתלב עד מהרה בנעשה בבית ותפש מקום מרכזי בפיתוח המשק בכלל ‏ ובענפי-השדה בפרט. הוא עבר קורס של רכזי-משק ובהצלחה מרובה מילא ‏ את התפקיד. כמה שנים לאחר-מכן נדרש לעזוב את החקלאות, אשר לה היה ‏ קשור מאד ועבר לתעשייה בקיבוץ. הוא עבר משבר קשה במעבר זה אך ‏ כנפיים חדשות צמחו לו בשטח התעשייה. אהוב ונערץ היה על הכל גם כאדם ‏ וגם כחבר. בכל שטחי-החיים של הקיבוץ, הן במשק והן בחברה, הייתה ‏ השפעתו מכרעת. לאחר שחרורו מן הצבא היה יוצא מדי פעם למילואים ועבר ‏ קורס קצינים. בשעת שירותו הצבאי הגיע לדרגת רב-סרן. קצין מצוין היה ‏ ואהוב על פקודיו ומפקדיו. במלחמת ששת הימים היה חנן מ"פ מפקדה ‏ ‏(תפקיד שקיבל עקב פציעה ברגלו, שלא איפשרה לו לצנוח במשך תקופה ‏ מסויימת), אך הצטרף אל הכוח שעמד לפרוץ אל העיר העתיקה. בתחילה ‏ הפריצה נפגעה פלוגתו בהפגזה קשה וחנן גילה תושייה בלתי-רגילה בחילוץ ‏ הפצועים ובאירגון הכוח להמשך-הקרב. פקודיו ראו בו מפקד מוכשר ואדם ‏ נערץ. לשירות מילואים פעיל יצא בפברואר 1969 וזה צריך היה להימשך עד ‏ יום 1.4.1969. מוטה גור סיפר באזכרה שנערכה ב"שבעה" לנפלו, על העבודה ‏ המרובה שחנן עשה בעיר העתיקה בשעת כיבוש ירושלים - בעזרה ראשונה ‏ לנפגעים, בפינוי ההרוגים, באירגון כוח לוחם מבין הנותרים - והכל בשקט ‏ גמור, במנוחה ובשיקול-דעת. אך בעיצומו של שירות-המילואים הפעיל, ביום ‏ כ"א באדר תשכ"ט (11.3.1969), נפל חנן בשעת מירדף אחרי חבלנים. הניח ‏ אישה ושלוש בנות, שהצעירה בהן כבת שנה ורבע. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות במזרע.‏ מוטה גור הוסיף וסיפר כי כאשר חנן בא לפני נפלו ואמר שהוא רוצה ‏ להשתתף במירדף, איש לא יכול היה להגיד לו: "אינך יוצא!" כי חנן לא היה ‏ ילד ורגיל היה לצאת למירדפים מאז 1951. "אי אפשר להגיד ללוחם כזה: ‏ ‏'אתה יוצא' או 'אינך יוצא'. זה מעבר לסמכות של משמעת, מעבר לסמכות של ‏ נוהל. ובעניין כזה לא היה מקום להתווכח אתו, שכן לא מ"פ רגיל היה חנן כי ‏ אם צנחן - ולוחם וותיק - ומפקד וותיק. באלף קרבות שהוא השתתף - ‏ הצליח, אך בקרב זה נפל!" ב"שבעה" לנפלו הופיע העלון "דפי מזרע" שהוקדש ‏ לזכרו. ‏ סמסון חנן, יהי זכרו ברוך.‏