זאב פרום

תאריך לידה:
18 במרץ 1948
תאריך נפילה:
08 באפריל 1968
דרגה:
טוראי
שנת נפילה:
1968
תקופת נפילה:
מלחמת ההתשה
שם היחידה:
חטיבה 35 - מפקדת החטיבה
מקום קבורה:
קרית-שאול
קורות חיים:
בן ישראל הכהן ומינדל. נולד ביום ז' באדר ב' תש"ח (18.3.1948) בזלצבורג ‏ אשר באוסטריה. בשנת 1949, בהיותו כבן שנה, עלתה אתו המשפחה לארץ. ‏ בשכונה, שהייתה מאוכלסת עולים חדשים, היה גר בילדותו. הוא התחיל ‏ ללמוד בבית-הספר היסודי הדתי "תחכמוני" ובו התבלט כתלמיד שקדן ורציני. ‏ אך את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר היסודי "גיבורי ישראל", כי מכיתה ‏ ה' למד שם היות והוריו עקרו ליד-אליהו. לאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון ‏ העירוני ט' אשר בתל-אביב. השתייך לתנועת "הצופים" הדתיים. כתלמיד היה ‏ מצליח. ה"חברמניות" שבו ושמחת-החיים שבקרבו הן שחיבבו אותו על ‏ חבריו. ב"צופים" (ובצבא לאחר-מכן" היה זאב מהבולטים מן המשתתפים ‏ והכל ידעו שאפשר לסמוך עליו. כן התעניין בסוציולוגיה ובמחשבה לאומית ‏ ודתית ורבות פעל בתנועה בשטח ההדרכה. הוא היה מאותם הבחורים אשר ‏ בצורת חייהם הגשימו מה שמהווה חומר של שיחה לרבים ורק למעטים ‏ להגשמה. זאב היה מסור להוריו ולאחיו הקטנים ממנו. עם סיום בית-ספר ‏ תיכון התנדב זאב לנח"ל ובאסיפת-היסוד של הגרעין בלביא, כשיצא לשם ‏ בקרב חבריו, בחרו בו החברים כמרכזם; זה היה בזכות מאמציו ואישיותו.‏ ביולי 1966 גויס לצה"ל וגם בצבא לא בחר בדרך הקלה, בהתנדבו לנח"ל ‏ מוצנח, אשר בו עמד בכל המאמצים והמבחנים שהיה עליו לעבור. הוא היה ‏ גאה על היותו שייך למשפחת הכומתות האדומות. "לפחות אני נותן משהו ‏ מעצמי, עושה משהו מעניין וחשוב בצבא", כך היה אומר. תמיד היה מלא ‏ עליצות וחדוות-חיים וכשזאב היה מחייך משך אחרים לשמחתו. כשהוא היה ‏ מטיף מוסר לאחד מחבריו היה עושה זאת בבת-צחוק על פניו. גם במצבים ‏ הקשים ביותר, בשעת סחיבת אלונקה או נשיאת פצוע, היה החיוך הטוב ‏ מרחף על פניו. הוא השתתף במלחמת ששת הימים והגן על גבולנו ‏ במעלה-הגלבוע. בהיאחזות זו התגלה ככוח גדול בין יוצרי ההווי בעבודה, ‏ בתצפית ובשמירה. אך באותה תקופה התעורר בו הרצון לצאת לקורס מ"כ, ‏ כי בקורס זה מצא מקום להתפתחות, ללימוד ולהדרכה. אך לבסוף הכריע את ‏ הכף הנימוק שצעד כזה לא יהיה לטובת הגרעין ולעתידו - וזאב קיבל אותו ‏ בהרגישו אחריות כלפי המפעל שבהגשמתו התחיל וכלפי חבריו שעמהם יצא ‏ לדרך. המלחמה פסחה על מעלה-הגלבוע, ולאחריה, כפי שכתב מפקד-יחידתו ‏ במכתב-תנחומיו למשפחתו אחרי שנפל, "עבר ליחידתו עם אחרים מחבריו - ‏ וגם כאן היה רוח החיה שביניהם. מסירותו לחבריו ולעבודתו היקנו לו שם ‏ של ידיד נאמן וחייל מעולה. תמיד התנדב לביצוע כל משימה והיה הראשון ‏ לתמוך בחבריו". אולם לפני שגמר את שירות-החובה, ביום י' בניסן תשכ"ח ‏ ‏(8.4.1968), נמצא בסיור מיבצעי בבקעת-הירדן, ובשעת מילוי תפקידו, בעלות ‏ רכבו על מוקש, נפל יחד עם עוד שניים מחבריו. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. לזכרו הוציאו חבריו ספר הנושא את ‏ שמו.‏ פרום זאב ("זאביק"), יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 3הדלק נר