יעקב - זאב פרידמן

תאריך לידה:
21 בנובמבר 1941
תאריך נפילה:
07 בדצמבר 1969
דרגה:
טוראי
שנת נפילה:
1969
תקופת נפילה:
מלחמת ההתשה
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 28 - 418; 9150; 8
מקום קבורה:
הר-הרצל
קורות חיים:
בן יוסף ושושנה. נולד ביום א' בכסלו תש"ב (21.11.1941) בירושלים, כבן ‏ למשפחה דתית, שנמנתה עם ראשוני תנועת "תורה ועבודה" בפולין. לפני ‏ עלותו ארצה היה אביו חבר בקבוצת-הכשרה בגליציה ומזיגה זו של תורה ‏ וחלוציות נתנה את אותותיה בנער יעקב-זאב. קיבה למד בבית-הספר ‏ היסודי-דתי "תחכמוני" וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר הדתי ‏ ‏"מעלה" בירושלים. עוד שנה למד בישיבת "בני-עקיבא" בכפר הרא"ה ובשובו ‏ לירושלים סיים את לימודיו התיכוניים במגמה הריאלית של בית-הספר ‏ התיכון-דתי "מעלה". מנעוריו היה חבר בתנועת הנוער "בני-עקיבא". תחילה ‏ היה חבר מן השורה ואחר-כך היה מדריך בה. חבריו והנהגת התנועה הכירו ‏ ביושרו במסירותו ובכושר מנהיגותו. יעקב הגשים בעצמו את אשר ראה ‏ כאבן-בוחן למדריך - המדריך חייב לשמש דוגמא אישית לחניכיו, אחרת אין ‏ הוא יכול לשמש מדריך. למרות עיסוקיו הרבים מצא לו יעקב זמן לעסוק ‏ בתורה. ועתים מזומנות נהג להיכנס לישיבת "מרכז הרב" ולשמוע "שיעור", או ‏ לעבור על דף גמרא. נוסף לכל אלה, דאג לתקינות גופו ואף מן הספורט לא ‏ משך ידו.‏ יעקב-זאב התגייס לצה"ל בינואר 1959 עם גרעין "נחלים" והצטרף לנח"ל. הוא ‏ עבר את מסלול האימון של נח"לאי, אימון מתקדם וקורס מ"כים (בו הצטיין ‏ מאד) ונשלח לשל"ת לקיבוץ טירת-צבי. תוך כדי שירות נשלח על-ידי ההנהגה ‏ הארצית של "בני-עקיבא" להיות מרכז סניף התנועה בצפון תל-אביב. לאחר ‏ השחרור החליט לקשור את חייו לקיבוץ, שב לקיבוץ טירת-צבי ולאחר זמן ‏ קצר נתקבל כחבר. בקיבוץ נטל על עצמו את תפקידי ההדרכה בחברת הילדים ‏ ואת ריכוז החברה כולה, תפקיד ששילב התחייבויות חינוכיות, ארגוניות ‏ ומשקיות. הוא ביטא את דעותיו המקוריות בביטאון הקיבוץ הדתי, במאמריו ‏ ב"עמודים", בביטאון "בני-עקיבא" - "זרעים" וגם בביטאון המשק - "הטירה". ‏ לשכבה הצעירה ארגן חוג לגמרא, לימד בו, השתתף בוועדות אחדות ואף עמד ‏ בראש ועדת החינוך. גם מן החקלאות לא משך את ידו, כי אהב את העבודה ‏ בכרם הגדול של הקיבוץ. לימים אף מילא את תפקיד מרכז ענף הכרם. בשנת ‏ תשכ"ה יצא יעקב ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים - באישור הקיבוץ. ‏ הוא למד בחוגי התלמוד והפילוסופיה. אולם רק שנה אחת למד, כי הקיבוץ ‏ דרש ממנו שיחזור ויקבל על עצמו תפקידים במשק. כעבור שנה אושר שובו ‏ ללימודים באוניברסיטה. בשנת הלימודים השנייה הוענק לו "פרס אפשטיין", ‏ הניתן למעולים ולוותיקים בחוג לתלמוד. בשנת תשכ"ט סיים יעקב את ‏ בחינותיו לקבלת התואר הראשון בחוג לפילוסופיה בציון מעולה. מורו ‏ לפילוסופיה ציין אותו כתלמיד טוב מאוד, דייקן ומבריק. הוא נועד על-ידי ‏ שאר המורים לפילוסופיה למשרה של אסיסטנט וכדי שיוכל להמשיך ללימודי ‏ התואר השני (מ.א.) הוענקה לו מלגה. הקיבוץ הועיד לו, אחר שיסיים את ‏ לימודיו, את ההוראה בבית-הספר התיכון האיזורי, כי הוא הוכיח את עצמו ‏ כאיש-הוראה מעולה. יעקב היה איש ספרא וסייפא: במלחמת ששת הימים ‏ השתתף בקרבות ירושלים וכיוון שהיה יליד-ירושלים היה לעזר למפקדיו ‏ בהנחיית הפלוגות דרך סמטאות-העיר אל אזור ההבקעה. בשעת פריצת שער ‏ שכם, כאשר היה בין הפורצים הראשונים, נפצע בגבו, בעינו וברגלו - וכאשר ‏ נערך מסדר-הניצחון של הצנחנים על הר-הבית הובל יעקב למסדר על גבי ‏ אלונקה וחובש הוצב לידו. לאחר שנרפאו פצעיו לא רצה לעזוב את הצנחנים ‏ ובמחצית נובמבר 1969 יצא לשירות מילואים במעוזים שעל גדות-התעלה. ‏ הייתה זו תקופת החנוכה ויעקב הצטייד בנרות לחנוכייה ואמר להדליקם על ‏ גדות-התעלה. אור ליום ראשון, כ"ז בכסלו תש"ל (7.12.1969), נפגע יעקב-זאב ‏ באש אויב בעשותו בתפקיד מחוץ למעוז, סמוך לשפת התעלה. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הניח אישה ‏ בהריון ובת בת שנה אחת - עדית. חודשים אחדים אחרי שנפל נולדה בתו ‏ השניה - אלומה.‏ מפקדו כתב במכתב תנחומים לאשתו: "אתנו שחרר את ירושלים, עיר הנצח ‏ ואתנו עבר תקופות אימונים ותעסוקות מבצעיות מפרכות - - - יעקב היה ‏ אחד החיילים המסורים והנאמנים ביותר בפלוגתו, אהוב ומקובל על חבריו ‏ ומפקדיו ביחידה".‏ סיפור תולדות חייו ופועלו כלולים בספר "נזכור", בהוצאת האוניברסיטה ‏ העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה, בעריכת יהודה האזרחי; ‏ ב"פנים פנים", גיליון טבת תש"ל, נדפסה כתבה עליו; כן נתפרסמו כתבות ‏ ב"זרעים", ביטאון "בני עקיבא" (שבט תש"ל) וב"עמודים"; אחרי נפלו הוציא ‏ הקיבוץ לאור חוברת בשם "קיבה" לזכרו; מאמר עליו נתפרסם בחוברת "מלים ‏ ומעשים" בהוצאת מחלקת הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית העולמית; ‏ בהוצאת חברת הילדים של טירת-צבי יוצא מדי שבוע עלון ללימוד פרשת ‏ השבוע לזכרו ולזכר שני חברי משק אחרים שנפלו; קיבוץ מדעי-תורני בשם ‏ ספר זכרון ליעקב פרידמן ז"ל, הכולל מאמרים תורניים-פילוסופיים שכתב ‏ ומאמרים מאת פרופסורים ורבנים, יצא לאור בשנת תשל"ד, על-ידי המכון ‏ למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית.‏ פרידמן יעקב-זאב ("קיבה"), יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 0הדלק נר