גבריאל רובינפלד

בן ברטולד ועלמה. נולד ביום ג' בשבט תש"ז (24.1.1947) בעיר גנואה ‏ שבאיטליה. המשפחה עלתה אתו לארץ 1952. גבריאל למד בבית-הספר ‏ היסודי בקרית-ביאליק. מגיל י"ב היה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים" ‏ עד שהצטרף לגרעין "יעל" של קיבוץ אייל. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים ‏ למד שנה בבית-הספר התיכון בקרית-חיים והמשיך בבית-הספר החקלאי ‏ בכפר-גלים. בגיל ט"ז הצטרף לגרעין של הכשרה מוקדמת בקיבוץ מחניים. ‏ בכל חברה אשר בה נמצא, בבית-הספר או בתנועה, היה בולט בכשרונותיו ‏ וביכולתו. גם התכונה שבה ניחן - להטות אוזן לצרותיו של הזולת ולשתף ‏ עצמו בהתלבטויותיו ואף לבוא לעזרתו בדברי עידוד - הבליטה אותו. לצילום ‏ התמסר ימים ולילות וצילומיו, שהיוו דרך משלו להנצחת מצבים ומקומות ‏ שונים, מילאו אלבום לא אחד; אלה היו תצלומי כי היפה שבחיים. מילדותו ‏ ידע להגיב על כל בעייה שהתעוררה וביכולת זו המשיך גם בהתבגרותו, עד ‏ כדי ויכוחים, הסברות והתפלספות. על כך אהבוהו חבריו, כיבדוהו והעריכו ‏ אותו. את העבודה חיבב מאד כי הוא ראה בה חלק גדול מעולמו ‏ וממחשבותיו.‏ לצה"ל גויס בספטמבר 1965 ומסלולו הצבאי עבר לצנחנים. בצבא הוכיח את ‏ עצמו כחייל טוב ומסור לתפקידו, יעיל ואחראי ובעל תושייה ותעוזה. הוא ‏ נשלח לקורס מ"כ והתאהב בצבא; הוא מילא ביחידה תפקידי פיקוד והדרכה ‏ שונים - והגיע לדרגת סמל. אך גדולה מאהבתו ליחידה הייתה אהבתו לקיבוץ ‏ אייל ומעולם לא החמיץ הזדמנות ולו הקטנה ביותר כדי להגיע למשק. הוא ‏ היה מרבה לכתוב מכתבים מלאי-געגועים הביתה - לחיי-עבודה, להשכמה ‏ בבוקר וליציאה לעבודה בשדה - לעבודת האדמה, כי את האדמה אהב. גם את ‏ החיים אהב אהבה עזה על כל הטוב והרע שבהם. הוא ידע לנסוך בכל חבריו ‏ בטחון בחיוך שלו ובהומור שלו - ועל כך חביב היה על כל חבריו ומפקדיו. אך ‏ עוד הוא בשירות-החובה שלו חייב היה לצאת לפעולת-תגמול, הידועה ‏ כמיבצע כראמה. גבריאל היה אז מפקד שיריונית ונפצע מפגז טנק ירדני ‏ ונכווה קשות. זה היה בצומת אל-מצרי (גשר דמייה), אך יותר מחודש עבר ‏ מאז ואחרי שאושפז בבית-החולים מת מפצעיו ביום כ"ה בניסן תשכ"ח ‏ ‏(23.4.1968). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באייל. ‏ מפקד-יחידתו כתב להוריו במכתב-התנחומים בין השאר: "גבי היה מראשוני ‏ היחידה וממקימיה. הוא שירת ביחידה בתפקידי פיקוד שונים ובכולם הצטיין ‏ והיה מטובי המפקדים ביחידה. גבי נפצע פצעים אנושיים וגם ברגעים קשים ‏ ידע לחייך ולשמוח ולהתעניין בכל… במותו נשארנו חסרים חבר ולוחם". ‏ לאחר נפלו הופיעה חוברת לזכרו בשם "גבי". בחוברת-הזכרון "אשר נפלו ‏ במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו.‏ רובינפלד גבריאל ("גבי"), יהי זכרו ברוך.‏