אברהם רענן (פרישר)

בנם-בכורם של ישראל ורבקה, ממייסדי קיבוץ גל-און. נולד ביום ל' בניסן ‏ תש"ג (5.5.1943) בקיבוץ. היה אחד הילדים הראשונים שנולדו במשק ומכאן ‏ האהבה שהראו לו כל חבריו. מילדותו רציני היה ושקול בדעותיו. את לימודיו ‏ היסודיים סיים בגל-און ואת שנות לימודיו התיכוניים במוסד החינוכי ‏ גת-גל-און (על שם ש' פינצ'י). מסור ונאמן היה לקיבוצו והעמיס עול מצוות ‏ ועבודה על כתפיו. שקט היה ועניו ומתוך תכונות אלו, שאפיינו את אישיותו, ‏ הטיל על עצמו משימות רבות וגם יכול להן. לפני שיצא לצבא ביולי 1961 ‏ נבחר כשליח-התנועה ולאחר הטירונות בנח"ל יצא למשימה זו. למעלה משנה ‏ היה מדריך "קן" של "השומר הצעיר" בבת-ים ושמו יצא לתהילה בקרב חניכיו. ‏ כאשר נסתיימה תקופת ההדרכה הצטרף ליחידת הנח"ל המוצנח, ובדרכו-שלו, ‏ השקטה והענוותנית, עבר את קורס המ"כ, וכאשר חזר הביתה אחרי ‏ שנשתחרר משירותו, השקיע מכוחו וממרצו בענף-השלחין והיה ראשון הבנים ‏ שנרתם לתפקיד סדרן-עבודה במשק. הוא היה מוכן לעשות ולפעול וידע כיצד ‏ לחיות עם אנשים, להושיט עזרה לכל אדם ולתמוך בו בלי כל סירוב - ולא ‏ מרצונו להתבלט כי אם מתוך מסירות נאמנה. הוא נאבק על דברים שבעיניו ‏ היו צודקים בלי ויתורים כלשהם. אחרי שחרורו מן הצבא היה יוצא ‏ למילואים מפעם לפעם ובפרוץ מלחמת ששת הימים, והוא אז עושה עם ‏ אשתו הצעירה לשם ביצור הקן המשפחתי שלהם, נקרא שוב לדגל. "רגעים ‏ לפני היציאה לקרב", לפי מה שאחד מחבריו מספר, "כאשר הכדורים התחילו ‏ להתעופף ונשמע רעש התפוצצויות וכולם היו עצבנים, אני זוכר שיחה אחת ‏ אתו שהיה בו מין שקט נפשי. הוא הוריד מן המתח ונתן בטחון". בעל ‏ רוח-התנדבות היה וכחייל וותיק היה מעורה בחיי-יחידתו והשתתף בכל ‏ משימה. אולם ביום השני לקרבות-המלחמה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז ‏ ‏(6.6.1967), נפל בקרב שנערך בירושלים בשעת טיהור בתים מכוחות-האויב ‏ בדרך לשער שכם. הניח אישה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ‏ שעל הר-הרצל בירושלים.‏ ‏"דפי השבוע", עלון קיבוץ גל-און, הוקדש לזכרו. במלאת שנה לנפלו הוציא ‏ הקיבוץ חוברת הנושאת את שמו. בחוברת "53 מהם", שהוציא הקיבוץ הארצי ‏ לזכר חבריו שנפלו במערכה, הובאו תולדותיו. גם בספר "מאריות גברו", ‏ שבהוצאת מפקדת הצנחנים, הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון.‏ רענן (פרישר) אברהם, יהי זכרו ברוך.‏