אברהם שביט (רקר)

בן יעקב ואסתר. נולד ביום כ"ד בכסלו תרצ"ו (20.12.1935) בפתח-תקוה. סיים ‏ שם את לימודיו בבית-הספר היסודי על שם הס ולאחר-מכן בבית-הספר ‏ התיכון על שם ברנר. בעל נטייות היה אברהם בציור ובמלאכת-יד. ישר-דרך ‏ היה ודאגותיו היו נתונים גם לצרכי-הבית. את החינוך הרעיוני קיבל ב"קן" של ‏ ‏"השומר הצעיר" בפתח-תקוה.‏ לצה"ל גויס בנובמבר 1953 ובו מצא את ייעודו וראה את חזות הכל. הוא הלך ‏ בדרכו-שלו והיה אהוב בתנועתו וגם בצבא. את תפקידיו השונים והקשים ‏ בצה"ל קיבל ברוח טובה ובלי תרעומת, ופעם, כאשר לא בא לחופשת-חג, כתב ‏ להוריו מכתב מרגיע כי עצם היותו במוצב שבו נמצאו מבטיח את שבת העם ‏ בישראל לבטח. אברהם השתתף ברוב פעולות-התגמול ובמערכת-סיני. הגיע ‏ לדרגת רב-סרן בהיותו בצבא-הקבע. בשנת 1966 היה בפו"ם ואמו אז שוכבת ‏ בבית-החולים על ערש-דוי ובמקום לנסוע לביתו ולמשפחתו, אשר כל כך ‏ אהב, היה יושב ליד אמו עד שעה מאוחרת בלילה ובשיחותיו אתה ביקש ‏ לעודד אותה אף כי במסתרים בכה לבו בקרבו. הוא דאג למשפחתו ולצרכיה ‏ ולמרות תפקידו בצה"ל הייתה מסירותו ללא דופי, כאשר יעידו מפקדיו ‏ וחבריו שעבדו במחיצתו. מנעוריו היה נעים-הליכות ומעולם לא התנשא על ‏ זולתו. תמיד היה נסוך על פניו חיוך של חן וטוב-לב. ביום י"א במרחשוון ‏ תשכ"ח (14.11.1967) נפל בהיותו בשירות ובתפקיד בשעה שנהג ברכב צבאי. ‏ הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. ‏ משפחתו וידידיו הוציאו ספר לזכרו ועל שמו.‏ שביט (רקר) אברהם, יהי זכרו ברוך.‏