יעקב - שמעון שטיין

בן יהושע ומתא. נולד ביום י"א באב תש"ו (8.8.1946) בפרדס-חנה. ימי הילדות ‏ שלו ולאחריהם ימי נעוריו עברו עליו במקום-הולדתו. תחילה למד ‏ בבית-הספר היסודי שם ולאחר-מכן בבית-הספר התיכון החקלאי וסיים את ‏ לימודיו בהצטיינות. מלא חדוות חיים, ושובב היה משחר ילדותו בהתבלטו ‏ בשכלו החריף. השתייך לתנועת "הנוער העובד" ונתמנה המדריך בה; בן ‏ שלוש-עשרה היה אז. במסעות ובטיולים, במחנות ובפעולות היה פעיל מאד ‏ ונכון לעזור לחבריו. את זמנו הפנוי הקדיש לתחביב אהוב עליו מאד - ‏ הכדורגל. אך יחד עם זה היה מן המצטיינים בחקלאות לענפיה השונים.‏ ביולי 1964 גויס לנח"ל. הוא ביקש להיות מדריך ומבוקשו ניתן לו כשנקבע לו ‏ המקום כמדריך לשנה ב"נוער העובד" אשר בקרית-גת. שם נטה לעזור ‏ לחברים לעודד אותם - תכונה המעידה על עדינות-נפשו. לאחר-מכן עבר ‏ לאימון המתקדם. כשנה לפני שחרורו מן הצבא הצטרף לחבריו, לקבוצת גזר, ‏ ובמשק היה מסור ועבד בכל עבודה. בעיקר אהב את עבודתו כרפתן כי ‏ אהבתו לבעלי-החיים הייתה גדולה והיא שהביאה אותו להמשכת לימודיו - ‏ רפואה וטרינרית. בחדרו היה תמיד ספר פתוח לקריאה - דברי עיון ומחשבה ‏ ואף ספרי-שירה. לאחר-מכן היו בנפשו לבטים קשים: הוא שאף להשתלם ‏ בחוץ-לארץ ברפואה וטרינרית ומצד שני ראה צורך לעזוב את המשק ואת ‏ חבריו לשם כך, אבל לפני נסיעתו לחוץ-לארץ נקרא למילואים אשר מהם לא ‏ חזר. הוא התקבל לאוניברסיטה של ניו-יורק כסטודנט לביולוגיה (בפקולטה ‏ הטרום-רפואית) מתוך מטרה ללמוד רפואה וטרינרית. בד בבד קבלוהו גם ‏ באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון וייצמן ברחובות. אך במאי 1967, עוד ‏ הוא מתכונן לנסיעתו לחוץ-לארץ ומתכנן את המשך-לימודיו שם, בא צו ‏ הקריאה לדגל ושם לאל את חלומו. הוא יצא מלא בטחון ועוז, שהעיד חיוכו ‏ הלבבי וביום השני לקרבות המלחמה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל ‏ בגבעת-התחמושת בירושלים בשעת לחימה בתעלות הגבעה. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.‏ זכרו הועלה ב"מכבים", בטאון הסתדרות מכבי ישראל. בספר "מאריות גברו" ‏ של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון.‏ שטיין יעקב-שמעון ("יענקלה"), יהי זכרו ברוך.‏