יעקב שילה (שילק)

בנם יחידם של מוריס וינינה. נולד ביום י"ט במרחשוון תרצ"ו (15.11.1935) ‏ בעיר קליש שבפולין. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה עברה המשפחה לורשה ‏ ושם היה בגיטו. לאחר ארבע שנות המלחמה יצאה המשפחה לארץ אך ‏ נתעכבה בדרך. לימודיו היסודיים היו עד כה בלתי-סדירים בגלל המלחמה. ‏ תחילה לימדה אותו אמו לקרוא וכתוב וגם חשבון, הוא נכנס לבית-ספר יסודי ‏ והיה בין תלמידי כיתה ה', אך בהגיע המשפחה לבלגיה היו לו קשיים שונים ‏ של בית-ספר חדש, סביבה חדשה ושפה חדשה. כתום לימודיו בבית-הספר ‏ היסודי החל ללמוד בגימנסיה הצרפתית אבל גם בו נקטעו לימודיו והוא ‏ נשלח לאנגליה ללמוד בפנימיית "איטון". הוא חזר לבלגיה מפני שהוריו לא ‏ הצליחו לכלכל אותו במקומו החדש, ובשנת 1949 עלה יעקב לארץ עם "עליית ‏ הנוער". תחילה היה בקיבוץ משמר-העמק, לאחר-מכן בקיבוץ גן-שמואל. ‏ וכשהוריו באו לארץ והתיישבו בה העבירו אותו לבית-הספר המקצועי "שבח", ‏ ובו למד שנה אחת, אך בגלל אביו ובגלל הצורך לעזור בבית מבחינה כלכלית ‏ הפסיק יעקב ללמוד. בתקופה האחרונה לחייו עמד להשלים את לימודיו ‏ התיכוניים כדי קבלת תעודת בגרות לאחר לימודים אכסטרניים בחשבו על ‏ לימודים באוניברסיטה. בשעות-הפנאי המועטות שלו אהב להאזין לתקליטים ‏ ובייחוד לעיבודים מודרניים של יצירות קלאסיות. הוא נטה לבנות דגמים של ‏ אווירונים ואניות וכך באה לידי ביטוי חיבתו למכונאות וכשרונותיו בייחוד ‏ לטיס.‏ בינואר 1953 גויס לצה"ל ושירו-החובה שלו היה בצנחנים. לאחר מערכת-סיני, ‏ אשר בו השתתף כצנחן וצנח בא-טור, נשאר בצבא-הקבע בצנחנים. כן עבר ‏ קורס מדריכי-צניחה ונשלח לחו"ל כדי להשתלם שם בבית-ספר לצניחה. הוא ‏ נשלח בקבוצה לחוץ לארץ לערוך הצגת צניחה וכן לקח חלק בתחרות ‏ בינלאומית בצניחה חופשית אשר נערכה בצרפת. לאחר-מכן נעשה לקצין ‏ ושימש כשליש בבית-הספר לצניחה. לאחר שנפצע קשות ברגלו עקב תאונה ‏ עבר לחיל-מודיעין בשנת 1960 מפני שידע ושלט בצרפתית ובאנגלית. אך ‏ המעבר לא היה קל בשבילו והגעגועים לצנחנים לא פסקו. במשך שירותו ‏ הושאל לצנחנים כמפקד קורס מדריכי-צניחה לקצינים וחיילים מקונגו. ‏ במסגרת חיל-המודיעין נשלח לחו"ל בשירות המדינה. הוא שירת ‏ כקצין-מודיעין בחטיבת-שריון עד יומו האחרון ובמלחמת ששת הימים נלחם ‏ בקרבות שכם. ביום השלישי לקרבות, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), נפל ‏ בקרב שנערך במבואות-העיר המערביים. הוא התנדב לכוון את מטוסינו בעת ‏ מתן סיוע קרוב, כדי להגיע לעמדת תצפית מתאימה, עבר כשני קילומטרים ‏ בג'יפ בשטח שהיה נתון לאש-האויב ואף שידע כי האיזור אינו מטוהר המשיך ‏ לאחר-מכן לנוע לעמדת התצפית בטנק בודד אשר אסף בדרך - ותוך כדי ‏ תנועתו חיסל כוח-אויב אשר חסם את הדרך והפריע לו בביצוע משימתו. כך ‏ תואר המעשה שעל גילוי אומץ הלב בו ורוח התנדבותו זכה לציון לשבח ‏ על-ידי מפקד החטיבה. הניח אישה וילדה כבת חצי שנה. הובא לקבורה ‏ בבית-הקברות הצבאי בעפולה והועבר לאחר-מכן למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. לאחר נפלו הועלה לדרגת רב-סרן. ‏ חטיבתו הוציאה חוברת ובה הונצח שמו.‏ שילה (שילק) יעקב, יהי זכרו ברוך.‏