אבינועם שני (קירשנבוים)

בן אריה וחיה שני (קירשנבוים). נולד ביום ג' באב תש"ג (4.8.1943) ברעננה. ‏ כאשר הגיע לגיל-הלימודים למד בכיתות היסודיות בבית-ספר על שם "רמז" ‏ ובבית-הספר "ליאו בק" בחיפה. הראה פעילות רבה בחיים של בני-כיתתו ‏ ובלימודיו עשה חיל אף כי לא נמנע ממעשי-משובה וקונדסות. מגיל צעיר ‏ הראה כשרון למוסיקה ומפני כשרונותיו בשטח זה היה מנגן בכינור, בגיטרה ‏ ובמפוחית-פה. כשבע שנים מחייו הקדיש למוסיקה בלימודיו בקונסרבטוריון. ‏ ידיד מסור וטוב היה ומימיו לא היה נוהג להלשין על חבר אף-על-פי שידע כי ‏ הוא אשם במעשהו. בימי לימודיו בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון העברי ‏ בחיפה (בסמ"ת) לא נטש את המוסיקה והיה נגן קבוע בתזמורת הגדנ"ע. כן ‏ היה מקדיש לא מעט מזמנו לפעילות בתנועת "הצופים".‏ בספטמבר 1961 הגיע אבינועם לגיל-הגיוס, התנדב לנח"ל וכן הגיע לקבוצת ‏ מגל. סוג-בריאות נמוך נקבע לו - וללא הצדקה, לדעתו - ועל זכותו לעבור ‏ קורס-צניחה נלחם בכל כוחותיו עד שלאחרונה זכה במלחמתו זו. במשק מגל ‏ ראה את מעשי תוקפנותם של השכנים הערביים, אך על אף כל אלה לא ‏ הרגיש כל שנאה כלפיהם. כמנהגו כל ימיו המשיך בנגינה ובשעה שלא עסק ‏ בכך היה שולח ידו לכתיבה על נושאים שונים ונפשו מצאה לה ביטוי גם ‏ במדברי-שיר-וחרוז; ביחוד כתב שירי-מולדת - ואף השתפך בנושא השואה, ‏ שלא היה קרוב אליו כיליד-הארץ. הוא גם נמשך אחרי הקורס לאמנות ‏ בבית-הספר לפעילי ההסתדרות ואף בצילום עסק. אחרי שחרורו מן הצבא ‏ היה יוצא למילואים מדי פעם וגם בימים לפני מלחמת ששת הימים היה כן. ‏ אבינועם יצא מירושלים הבירה כשהוא משמש מפקד-כיתה על גבעת ‏ התחמושת ובשעה שזו הסתערה על היעד שימש מפקד-פלוגה ונפל תוך גילוי ‏ אומץ-לב ותושייה; זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז ‏ ‏(6.6.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל ‏ בירושלים.‏ ספר לזכרו בשם "נועם" הוציאה משפחתו לזכרו. בספר ב"דרכם", בהוצאת ‏ איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר נופלי האיחוד במערכה, הובאו דברים אליו ‏ ומשלו. גם בספר "מאריות גברו", של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד ‏ לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון. ב"ירושלים של צנחנים" הועלה זכרו. ‏ מעזבונו הובא בילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל הוא "גוילי ‏ אש", כרך ד'.‏ שני אבינועם ("נועם"), יהי זכרו ברוך.‏