אלעד קדמון

בן יצחק ובת-שבע. נולד ביום י"א בתשרי תש"י (4.10.1949) בקבוצת הסוללים ‏ אשר ברעננה. לפני שהקבוצה עלתה להתיישבות בגליל עברו ההורים ‏ למגדיאל. את ראשית-חינוכו (בגן הילדים) קיבל במגדיאל אך את לימודיו ‏ היסודיים למד ברמתיים. בשנת 1963 התחיל לומד את לימודיו התיכוניים ‏ בבית-הספר על-שם כצנלסון בכפר-סבא. הצטרף לתנועת "הנוער העובד ‏ והלומד". כאשר הגיע לכיתה השמינית של בית-הספר התיכון פרצה מלחמת ‏ ששת הימים והוא אז היה נתון בבחינות-הבגרות. אלעד ידע להשתלב בכל ‏ חברה, לצחוק ולהתבדח. הנאה מיוחדת הייתה לו כשרשם את שירי ‏ מצעד-הפזמונים בתוך מחברת קטנה. נקודת-המפנה ביחסו ללימודים חלה ‏ כשהחלו הוא וחבריו ללמוד כלכלה ורעיון מדיני. באותה תקופה, כשהיה יושב ‏ ומשוחח, היו מורגשים אצלו יסודות של מחשבה עצמית ורצינית. עד ‏ התקופה ההיא לא אהב להשתתף הרבה בשיעורים ונמנע מכל ויכוח; אך אז ‏ התעורר פתאם והתחיל להיות ער למתרחש בכיתה. שני התחומים, אשר בהם ‏ התעניין ובהם רצה להתחיל ללמוד אחרי הצבא, היו רעיון מדיני והיסטוריה, ‏ שהן אקטואליים ביותר. בייחוד בתקופה הסמוכה לפרוץ המלחמה ובשעה ‏ שהתחוללה, היו מושגי הכלכלה והמדינה מוחשיים. מיד עם גמרו את ‏ הבחינות, לאחר המלחמה, ביולי 1967 גויס לנח"ל במסגרת גרעין "ציחור" של ‏ ‏"הנוער העובד" אשר השלים את משק גרופית בערבה. אחרי הטירונות שהה ‏ הגרעין כשמונה חדשים בדגניה ב' במסגרת ההכשרה. בתחילה השפיע לרעה ‏ על הגרעין כולו המעבר לדגניה, לחיי שקט ושלווה במשק, מחיים של פעילות ‏ אינטנסיבית בצבא. אבל פעם, בגמר אסיפת המזכירות, אמר אלעד לאחד ‏ החברים: "אני חושב שירדתי לעומקם של הדברים ואני מוכן לשאת בעול ‏ ולתרום". ולתדהמת כולם ביקש שיתנו לו תפקידים, ברצותו לעזור לתיקון ‏ המצב ומוכן היה לעשות כמיטב יכולתו בכיוון זה. הוא היה מרכז הפעילות ‏ בגרעין וחודש לאחר-מכן נבחר למזכיר. מימיו לא השתיק את יריביו בשעת ‏ דיבורם ותמיד יצר את הרושם שדברי הזולת נופלים על אוזן קשבת והם ‏ מובאים בחשבון. אף פעם לא ניסה להיות הפוסק האחרון וכך רצה לתקן את ‏ מצב-הדברים. היה בעל אישיות שקולה ומאוזנת ובעל יכולת אישית להשפיע ‏ על הסביבה וכך ריכז מסביבו נוער רב וחברים מרובים נמשכו אליו. אז עלה ‏ להיאחזות בנח"ל צופר בערבה. כאשר סיים גרעין "ציחור" תפקידו בנח"ל ‏ צופר התחיל את האימון המתקדם בנח"ל המוצנח אך בערב פסח, ביום י"ד ‏ בניסן תשכ"ט (1.4.1969) נפל בשעת מילוי תפקידו בגשר אלנבי, אשר בבקעת ‏ הירדן, בהתפוצץ מוקש. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמות-השבים. ‏ חוברת בשם "אלעד" הוצאה לאור על-ידי הוריו וחבריו.‏ קדמון אלעד, יהי זכרו ברוך.‏