יצחק קוטלר

בן מרדכי וגוטה. נולד ביום כ"ג בסיוון תש"ו (22.6.1946) בגבעת-ברנר ולמד ‏ בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון שבקיבוץ. הוא נחשב כתלמיד טוב ‏ שרכש את ידיעותיו בלי מאמצים מרובים. הוא היה בעל רצון כביר להתגבר ‏ על קשיים ואכן הצליח למצוא פיתרון לבעיות על נקלה. באסיפת-הכיתה ‏ התבלט כבעל כושר-מנהיגות טבעי, בעמדו על דעתו ובהילחמו עליה, בדברים ‏ קצרים וברורים. יצחק היה ספורטאי נלהב ושיחק בכדורסל בקבוצת ‏ גבעת-ברנר. הוא היה הרוח החיה של הקבוצה והצטיין בענפי ספורט שונים. ‏ עוד מגיל צעיר התחיל לשחק בשחמט והיה חבר במועדון השח של הקיבוץ. ‏ הוא אהב גם טבע וחקלאות ושבילי הארץ היו נהירים לו. כמו כן אהב יונים ‏ והיה מגדלן בדירת ההורים. בהתקרב מועד גיוסו לצבא נשלח יצחק להדריך ‏ בסניף טבעון של "הנוער העובד" ועסק בכך בשנים 1965 - 1964 עד גיוסו ‏ לצה"ל. לא ברצון נפרד מן הכיתה, אך הוא ידע לקבל מרות ויצא להדרכה. עד ‏ מהרה נקלט בסניף בטבעון, כי העבודה שם כבשה אותו כליל. חניכיו אהבוהו ‏ בזכות התנהגותו הפשוטה והמרץ הרב שהשקיע בה - ואולי בזכות ‏ כושר-המנהיגות שלו. העבודה בסניף הייתה קשה ואחראית, אך יצחק ידע ‏ לרתום את שלוש מאות וחמישים חניכיו, למקטון ועד גדול, לעשיה ‏ רבת-תנופה. אז רכש לו ידידים רבים בקרב החניכים ומקרב הוריהם. (בזכות ‏ פעולת ההדרכה שלו יש כיום גרעין בכיסופים).‏ יצחק גויס לצה"ל בנובמבר 1965. כמובן בחר באתגר הקשה ביותר והצטרף ‏ לסיירת, כי בה יטיב לממש את הכשרונות והיכולת הטמונים בו. מטבעו היה ‏ מלא שמחת-חיים ותמיד שאף להיות הראשון - ואף הלך ראשון. (בסוף דרכו ‏ יצא ראשון בכוח התוקף והיה ראשון בכיתה שנפל). יצחק יצא לקורס מ"כים ‏ וכושר המנהיגות שלו נתן אותותיו גם בתפקידו זה. מלבד כושר גופני מעולה, ‏ התברך גם בהבנה מעמיקה בתורת הלחימה ובאמביציה עזה להצליח ‏ ולהצטיין. הוא שימש דוגמה אישית לחייליו. אמנם דרש מהם ביצוע מושלם, ‏ ללא פשרות וויתורים, אבל מעולם לא נהג בתקיפות לגביהם והיה עוזר ‏ לנחשלים. הוא דרבן אותם ואמר: "מה שאחרים עושים יכול כל אחד לעשות". ‏ יחסו עורר הערצה אליו בלב חבריו ונטע בהם ביטחון והם היו הולכים אחריו ‏ בלב שקט לכל פעולה מבצעית. כאשר נתמנה לסגן מפקד היחידה לקראת ‏ קורס המ"כים, הצטיין בכושר ארגון ובמרץ רב. בשיחתו האחרונה עם ‏ חניך-חייל, דיבר על מפקד הפועל מכוח אישיותו ובכוח כזה פעל גם הוא. ‏ מימיו לא התלונן ותמיד נהג ביושר ובהגינות. בנובמבר 1968 הצטרף ‏ לצבא-הקבע. ביום חמישה-עשר בשבט תש"ל (22.1.1970), נפל בקרב, בפשיטת ‏ כוח ישראלי על האי שדואן והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ‏ בגבעת-ברנר. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.‏ ב"שלושים" לנפילתו הוציא קיבוץ גבעת-ברנר לאור חוברת על שמו ולזכרו; ‏ מדי שנה בשנה מעניק הקיבוץ גביע נודד על שמו לאליפות השחמט; כן הוציא ‏ הקיבוץ לאור ספר לזכרו.‏ קוטלר יצחק ("איקי"), יהי זכרו ברוך.‏