יהושע שחורי

בן צבי ושושנה, חברי קיבוץ יד-מרדכי מיום היווסדו. נולד ביום כ"ג במרחשוון ‏ תש"ז (17.11.1946) בקיבוץ. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי ‏ בקיבוץ למד במוסד החינוכי שם וסיים את לימודיו התיכוניים. נטה לספורט ‏ והיה מדריך-נוער ב"השומר הצעיר".‏ גויס לצה"ל בנובמבר 1964 והמשיך את שירות החובה בתנאי קבע. הגיע ‏ לדרגת סגן-משנה בחיל-הצנחנים. היה אחראי לגבי פקודיו ונסך בטחון בלב ‏ כולם. בפרוץ מלחמת ששת הימים היה צריך להעמיק חפירות-הגנה ולהאריך ‏ אותן ככל האפשר - וזאת עשה בלהט ובמסירות יחד עם כל הצנחנים ‏ שביחידתו. נפל בקרב שנערך ליד עזה במוצב עלי מונטר שליד העיר בשעה ‏ שניסה לחלץ פצוע מתוך טנק שנפגע באש-תופת ופגז פגע שוב בטנק הבוער ‏ וכך מצא את מותו; זה היה ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז ‏ ‏(5.6.1967). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי והועבר ‏ לאחר זמן למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ יד-מרדכי. לאחר נפלו ‏ הועלה לדרגת סגן.‏ מעשהו של יהושע בקרב הוא המשך של הליכותיו בחייו. כזה היה, ללא ‏ דיבורים אץ למעשה של התנדבות אף כשלא נדרש. אביו, צבי שחורי, נפל גם ‏ הוא במלחמת-הקוממיות. מפקד-יחידתו של יהושע כתב עליו במכתב ‏ התנחומים אל אמו בזו הלשון: "מסירותו לחייליו לא ידעה גבול. דרישותיו ‏ מהם היו ידועות לכל הגדוד והן הביאו את מחלקתו להישגים שלא ידענו ‏ כמותם לפני-כן. הוא רץ בראש אנשיו והובילם כשהוא פורץ וסוחף ‏ בהתלהבותו ובדביקותו את חייליו, אשר אהבוהו אהבה עזה". עלון לזכרו ‏ ולזכר דויד ברוך הוציא הקיבוץ וכן חוברת לזכרו. בחוברת "53 מהם", שהוציא ‏ הקיבוץ הארצי לזכר חבריו שנפלו במערכה, הובאו תולדותיו.‏ שחורי יהושע ("שוקי"), יהי זכרו ברוך.‏