אברהם שטיין

בן מיכאל וזלדה. נולד ביום כ"ח בתמוז תש"י (13.7.1950) בחיפה ולמד ‏ בבית-הספר היסודי "קישון" ואחרי כן המשיך בבית-החינוך התיכון בחיפה. ‏ הוא היה חביב ואהוב על חבריו ותמיד היה הדמות המרכזית בקרבם. הוא ‏ היה מלא שמחת חיים וער לכל הנעשה בסביבתו ובעולם כולו. בכיתתו היה ‏ צנוע ועניו ודיבורו היה שקט. רק לעיתים רחוקות היה מצביע, אך כשנסב ‏ הויכוח על עניין קרוב ללבו היה נוטל רשות דיבור ומעיר הערות הגיוניות ‏ ונבונות. לעיתים קרובות ניהל אברהם את שיעורי החברה, והיה מעלה לגיון ‏ בעיות אקטואליות של העולם בכלל ושל חיי הנוער בפרט, באורח שהעיד על ‏ בקיאות והתעניינות. תמיד חתר לצדק וגם כשהוא עצמו נתפס במעשה פסול ‏ ‏(כגון מעשה קונדסות) הודה על האמת. בשעות הפנאי היה פעיל בספורט, ‏ שיחק בכדורגל והתאמן בהתעמלות. כן היה פעיל במסגרת הגדנ"ע, סיים ‏ בהצלחה קורס מ"כים, השתתף בשתי צעדות של ארבעת הימים והיה הראשון ‏ לצאת למסעות. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו, עדין נפש ומקבל הכל ‏ באהבה. תמיד היה נכון להתנדב לכל פעולה ולעזור לזולת. כשהייתה מחלקתו ‏ בשירות לאומי ויצאה לטייל בנגב ביקש ללכת במאסף כדי שיוכל לתמוך ‏ בנחשלים. כאשר פרצה מלחמת ששת הימים היה אברהם בכיתה י"א ולא ‏ יכול לשאת את הישיבה על ספסל הלימודים, בזמן שהיישוב כולו מגויס. הוא ‏ לא נח ולא שקט עד שמצא עבודה בהג"א - בהתנדבות. את דרכו לעתיד רצה ‏ להתחיל בשירות צה"ל בתפקיד אחראי. "אם להתגייס", אמר, "הרי לצנחנים".‏ אברהם גויס לצה"ל ביולי 1968 והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. הוא היה גאה ‏ על השירות בצה"ל ועל היותו צנחן, ולבש את מדיו בגאוה. שירותו בצה"ל לא ‏ גרע מאהבתו לבית-ספרו ולמוריו. אף הם אהבוהו ובכל פעם שיצא לחופשה ‏ הקפיד לבקר בבית-הספר והתעניין בנעשה בו. יומיים לפני נפילתו, מספר ‏ מחנכו, גמר את חופשתו ובדרכו למחנה בא להיפרד מן המורים, כאילו הרגיש ‏ שזה ביקורו האחרון. הוא היה בעל כושר מחשבה עצמית וגישה מיוחדת לחיי ‏ הצבא. מטבעו היה עקשן ואפילו מרדן ודווקא תכונות אלו עשוהו חייל ‏ מעולה בשעת האימונים והלחימה. חבריו לנשק חיבבוהו ומפקדיו כיבדוהו ‏ בשל תכונות אלו. הוא שירת בצבא כבזוקאי והצטיין בהפעלת נשקו ובכלל ‏ היה חייל מעולה ומילא בקפידה את כל המשימות שהוטלו עליו. היה קשור ‏ במיוחד לאמו ולפני צאתו לקרב האחרון שלו ביקש מחבריו שאם לא יחזור, ‏ ימסור לאמו שהוא אוהב אותה. ביום כ"ו באייר תשכ"ט (14.5.1969), נפל ‏ באזור קנטרה, בחילופי אש עם האויב, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ‏ הצבאי בחיפה.‏ שטיין אברהם, יהי זכרו ברוך.‏