יאיר תל -צור

בן מיכאל ויהודית. נולד ביום א' בתמוז תרצ"ד (13.6.1934) ברמת-גן כבן ‏ ראשון לגרעין התנועתי "נצר". לאחר זמן קצר הצטרף הגרעין כהשלמה ‏ לקבוצת כנרת ויאיר עבר לשם עם הוריו כשמלאו לו שבע שנים והתחנך בה. ‏ בשנת תש"ב עברו הוריו למשק אפיקים. יאיר נקלט בחברת-הילדים ולמד עם ‏ ילדי-המשק בבית-החינוך המשותף בדגניה. את לימודיו בבית-הספר היסודי ‏ המשיך בבית-ירח עד שסיים אותם. בשנת תשי"ב סיים יאיר את לימודיו ‏ התיכוניים והתגייס אז לנח"ל, שירת בו זמן-מה עד שבאחד הימים התנדב ‏ ליחידת-הצנחנים. השתתף כמעט בכל פעולות-התגמול השונות ובגיחות אל ‏ מעבר לגבול. בפעולת קלקיליה נפצע. למערכת-סיני נקרא כשהוא עדיין ‏ מחלים מפצעיו ותחבושת על ראשו. יאיר נמצא בין הצונחים בשארם-א-שייך ‏ ולאחר-מכן נתמנה מושל צבאי באחת הערים הכבושות בסיני עד לפינוי צה"ל ‏ משם. אז חזר יאיר למשקו, עבד שם זמן מועט בענף-הבננות, אך מפעם לפעם ‏ נקרא לשוב ליחידתו כדי להשתתף במבצעים שונים. הוא התקדם מתפקיד ‏ לתפקיד ועלה בדרגה משלב לשלב והגיע לדרגת סגן-אלוף. התחבב על מפקדיו ‏ ופקודיו ושמו הלך לפניו כלוחם נועז, כמפקד מוכשר ומנוסה המוביל את ‏ חייליו בבטחון לקראת הצלחת המשימות. בשנת 1959 חתם יאיר על ‏ שירות-קבע ועבר לגור ברמתיים. כשנתיים כיהן כמדריך קציני בקורס מ"פ ‏ ואחר-כך למד בבית-הספר לפיקוד ומטה ועם סיומו שובץ כסמג"ד בנח"ל ‏ מוצנח. עברה כמחצית-שנה ומונה אז למלא תפקיד נכבד כמפקד-גדוד. בגדוד ‏ עצמו העריצו אותו חייליו על ענותנותו וצניעותו שכן הוא היה דואג להם ‏ כאב והיה דוגמא אישית כלוחם אמיץ ובעל-תושייה שדבק במשימותיו בכל ‏ נפשו. יאיר השתתף כמג"ד גם בפעולות סמוע. נטייותו וכשרונות מגוונים היו ‏ ליאיר: הוא אהב טבע וחקלאות בכל לבו. בימי חופשה ובעיתות-רגיעה היה ‏ מטפח גן ליד ביתו, נטע עצים ושתל פרחים - ובפינת-חמד זו היה מבלה את ‏ שעות-המנוחה המעטות שלו. עם משפחתו היה עורך טיולים בארץ והגיע ‏ למקומות מרהיבי נוף אשר איש לא ידע עליהם - ואת המראות והנופים ‏ האלה היה מנציח במצלמתו. הוא היה גם ארכיאולוג-חובב, אסף כלי-חרס ‏ והדביק אותם בשעות-הפנאי. הוא אף ליווה שתי משלחות של ארכיאולוגים ‏ שהובאו במטוס של צה"ל למדבר יהודה. מלבד אלה היה בקי במוסיקה ‏ קלאסית ומודרנית והכיר על-פה יצירות מפורסמות של גדולי המלחינים. ‏ במלחמת ששת הימים פרץ עם גדודו את משלטי-רפיח המבוצרים היטב ולחם ‏ נגד כוחות עדיפים ואף יכול להם. ביום כ"ו בסיוון תשכ"ז (4.7.1967) נפל ‏ במילוי תפקידו בשעת פריצת הדרך צפונית לשארם-א-שייך בעלות רכבו על ‏ מוקש. הניח אישה ושני בנים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ‏ באפיקים. ‏ ב"כנרות", דו-ירחון של המועצה האיזורית עמק-הירדן, הונצח שמו. חוברת ‏ בהוצאת אפיקים הופיעה לזכרו. בקובץ "בדרכם" של איחוד הקבוצות ‏ והקיבוצים לזכר חבריו שנפלו במערכה הובאו דברים משלו ועליו. בכרך ד' של ‏ ‏"גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל, הובא מעזבונו.‏ תל-צור יאיר, יהי זכרו ברוך.‏