אליהו בן-שישו

בן דויד ואסתר. נולד ביום כ"ב באב תש"ח (27.8.1948) בטוניס אשר ‏ בטוניסיה. בשנת 1956 עלתה המשפחה לארץ כי בעודנה שם התארגנה עם ‏ עוד משפחות בגרעין התיישבותי. בבואם לארץ עלו על הקרקע בתענך והקימו ‏ את מושב ניר-יפה. אליהו סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי במושב ‏ ובשעות-הפנאי היה מרבה להתאמן בכדורגל ובכדורסל; הוא היה שייך ‏ לקבוצת הכדורגלנים של המושב. גם השחייה הייתה אהובה עליו מאד. אחרי ‏ שסיים את לימודיו היסודיים למד שנתיים בבית-ספר "אורט" בעפולה. ‏ בזמן-לימודיו היה עוזר להוריו במשקם ודאג לפיתוחו. עבד כטרקטוריסט ‏ במפעל "תחנת הטרקטורים" לפני גיוסו לצה"ל, אשר חל במאי 1966 - שלושה ‏ חדשים לפני שמלאו לו י"ח. לאחר-מכן סיים קורס מ"כ. בעודו בשירות הסדיר ‏ פרצה מלחמת ששת הימים והוא נפל בקרב שנערך בסביבות עזה ביום כ"ו ‏ באייר תשכ"ז (5.6.1967), הוא היום הראשון לקרבות. הובא לקבורה ‏ בבית-הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי והועבר לאחר זמן למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. ‏ במושב ניר-יפה הוקם גלעד לזכרו ולזכר חבר נוסף של אותו מושב (גיל צור). ‏ זכרו הועלה בחוברת הידיעות של המועצה האיזורית הגלבוע וגם בירחון ‏ תנועת המושבים ("תלמים") שהוקדש לבנים ולחברי המושבים שנפלו ‏ במלחמת ששת הימים. ‏ בן-שישו אליהו ("ללו"), יהי זכרו ברוך.‏