אליהו ריבק

בן ישראל ואסתר. נולד ביום י' בסיוון תרצ"ח (9.6.1938) בעיר סוסונוביץ אשר ‏ בפולין, כאשר היה בן עשר ומחצה עלתה המשפחה הקטנה לארץ. הוא סיים ‏ את הלימודים היסודיים בבית-ספר ביפו והמשיך את לימודיו התיכוניים ‏ בבית-הספר "מונטיפיורי". כעבור שנתיים עזב אותו ועבר קורס פקידות. ‏ מקצוע אשר בו עבד לאחר-מכן ב"דן".‏ באפריל 1956 גויס לצה"ל והתנדב לצנחנים. רק חצי שנה נמצא ביחידה זו ‏ כאשר פרצה מערכת-סיני. הוא השתתף בקרב שבמיתלה. בשנת 1958 עבד ‏ ב"משבר הכנסת" בבניין-הכנסת בירושלים. בשנת 1961 נשא אישה והתיישב ‏ בבת-ים, מקום שם עבד כמנהל עבודה בבניין. לבסוף הגיע לקורס של ‏ עיתונאות וסיים אותו בהצלחה. אהב את מחשק השחמט. חיבב טיולים ‏ והצטיין בחוש-ההומור שלו. הופעתו עוררה בטחון רב בכל ובתקופת ‏ המתיחות שלפני מלחמת ששת הימים עודד את הוריו ואת משפחתו. מפעם ‏ לפעם היה יוצא למילואים ובמסגרת זו נמצא גם במלחמת ששת הימים. את ‏ הצניחה אהב מאד וסירב להישמע להחלטות הוועדה הרפואית שמצאה כי ‏ סוג-הבריאות לא היה כפי שצריך להיות, כי באחת מצניחותיו נפצע. הוא ‏ הרגיש כי המלחמה עומדת לפרוץ והאמין כי צה"ל בכוחו הרב ינצח. ביום ‏ השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב שנערך בירושלים ‏ אבל לא זכה לראות הנצחון הסופי. הניח אישה ובת. הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.‏ בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הובאו תולדותיו ופרשת קרבו ‏ האחרון.‏ ריבק אליהו, יהי זכרו ברוך.‏