אבנר רנד

בן אדם ורחל. נולד ביום כ"ח בתשרי תש"י (11.9.1950) בקיבוץ עברון. הוא ‏ גדל על אדמת הקיבוץ ושנות ילדותו בו היו מאושרות. כבר מילדותו הצטיין ‏ בתכונות מיוחדות: הכישרון לספוג את העולם במהירות על צבעיו, מקומותיו ‏ וסודותיו. הוא היה אנציקלופדיה מהלכת ולא היה קץ לשאיפת-הדעת ‏ התמימה שלו. הוא ניחן בבגרות ילדותית, ביכולת להתייחס לדברים ‏ שבעולמנו בגישה בוגרת יותר מכפי גילו. הוא למד לימודים יסודיים ותיכוניים ‏ במוסד החינוכי "אשרת" שבקיבוץ. כן היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". ‏ בהדריכו בתנועה וב"קן ללא-גג" של שכונת אוסישקין בנהריה ריכז סביבו ‏ חבורת נערים ועד מהרה הפך ל"מנהיג הכנופייה" שלהם. הוא לא הדריכם לפי ‏ השיטות המקובלות, לפי "מצוות עשה ואל תעשה", אלא המציא דרך הדרכה ‏ מיוחדת, אישית, שסחפה אחריה את הנערים. הוא היה איש-חברה אבל ‏ למרות שהיה צמא-חברה, פעיל ומפעיל בחברת-הנעורים שלו, היה אבנר ‏ מכונס בתוך עצמו וגיבש לעצמו רעיונות ודעות, שלא סטה מהם אפילו לא ‏ היו מקובלים. יותר מכל שאף להגשמה עצמית בגרעין הבנים של כרם שלום.‏ אבנר גויס לצה"ל בשלהי ינואר 1970 והצטרף לנח"ל. בימי-שירותו הגיע ‏ לדרגת סמל, אך ביום כ"ב בניסן תשל"ב (6.4.1972), נפל בשעת מילוי תפקידו ‏ והובא למנוחת-עולמים בקיבוץ עברון.‏ על קברו אמר אחד החברים: "'ביקור בבית' - הכונה לעברון בפינו - אך ביתו ‏ בפיו ובמחשבותיו (של אבנר) היה כרם שלום (על-פי עדות מכתביו). לשם ‏ מיהר לחזור מן הצבא ושיקע את מיטב אונו בעבודה ובפעילות שלאחר ‏ העבודה - - - עד אשר בגזירת גורל עיור קופד פתיל-חייו. בו ובשכמותו היה ‏ הפוטנציאל של בוני יישובים, בוני מולדת". ב"שלושים" לנפילתו נערכה לו ‏ אזכרה וחברים העלו את זכרו של אבנר. אמר אחד מהם: "אבנר היה מחפש ‏ תמיד את האמת, את האמיתי, את המהימן. הוא רצה את השורשי, את ‏ הטבעי, את הבלתי-אמצעי, ללא מחיצות וללא עטיפה. משהו מוחשי, ממשי, ‏ ללא מילים וללא הכללות. נימת דבריו הייתה כשל מבוגר, לעניין. אילו סבר ‏ אחרת היה אומר זאת באותו גילוי-לב - - - אבנר אהב חיים פתוחים, ‏ בלתי-מוגבלים, ללא חרדות ופחדים. הוא היה על הסף, ועל הסף של ‏ הירתמות לעול, תוך הרגשת החופש".‏ לאחר נפילתו הוציא קיבוץ עברון לאור חוברת הנקראת "אבנר" - ובה כלולים ‏ דברי חברים עליו ושורה של אגרות שכתב.‏ רנד אבנר, יהי זכרו ברוך.‏