שמואל ישראל

בן יצחק ושרה. נולד ביום כ"ז בסיוון תשי"ג (10.6.1953) בפתח-תקוה ולמד ‏ בבית-הספר היסודי "הגפן" ובבית-הספר התיכון "דביר" ברמת-גן. הוא רכש ‏ את תעודת הבגרות בבית-הספר ללימודים חיצוניים "רון" בתל-אביב. שמואל ‏ היה מלא חדות-חיים ומרץ. הוא אהב לצחוק ויחד עם זאת ידע להיות רציני ‏ ויעיל. את שעות הפנאי בילה במשחקים עם חבריו בשכונה ועם אחיו הגדול, ‏ ברכיבה על אופניים ובטיולים ברחבי הארץ. הוא הרבה לשחות ולשהות על ‏ שפת הים ומאחר שהיה בלונדי ירוק-עיניים, בעל בלורית שופעת על מצחו, ‏ היה השיזוף הולם אותו מאוד. תקופה קצרה היה חבר בתנועת "הצופים", אך ‏ התמיד בתחביבים של איסוף בולים, מטבעות ומפתחות. הוא היה בן טוב ‏ ומסור מאוד למשפחתו. הוא עזר לאמו ונהג חיבה רבה עם אביו. הוא הקפיד ‏ מאוד על סדר וניקיון והקדיש תשומת לב מיוחדת למראהו החיצוני. לבושו, ‏ ואף בגדי העבודה שלו, היו נקיים תמיד ומגוהצים. הוא התנדב תמיד לעזור ‏ לזולת ועשה זאת ברוח טובה ובענוה.‏ שמואל התגייס לצה"ל במחצית מאי 1971 והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. הוא ‏ עשה את כל המוטל עליו באימונים, בטירונות, בקורס הצניחה ובקורס ‏ מ"כים, ללא רתיעה וללא פגם. בזכות כוח רצונו העז הצליח להחזיק מעמד. ‏ גם כאשר חזקים וקשוחים ממנו נשברו. הוא נהג באומץ-לב גם כאשר התנדב ‏ לצנוח ראשון מדבוקתו אל הבלתי נודע… לאחר סיום קורס המ"כים השתתף ‏ עם יחידתו בפעולות מבצעיות רבות אצל כל גבולות הארץ ואף מעבר להם, ‏ ונתן את חלקו להגנה על הארץ ולהבטחת שלום תושביה. זמן מה שימש ‏ כסמל מבצעים בגדוד ומאחר שהרגיש שביכולתו לתרום יותר התנדב ללכת ‏ לקורס קצינים. לאחר שסיימו בהצלחה עבר קורס קציני ומש"קי מקלעים ‏ ונשלח להדריך בבית-הספר לחיל-הרגלים. ביום י"א באייר תשל"ג (13.5.1973), ‏ נפל סג"מ שמואל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ‏ הצבאי בקרית-שאול.‏ במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו האחרון: "בנכם הספיק לשרת ‏ ביחידתנו רק תקופה קצרה בלבד. - - - בתקופת היותו אתנו בלט שמואל ז"ל ‏ בגישתו הכנה וברצון ללמוד ולדעת יותר ויותר, והיינו בטוחים ומשוכנעים ‏ שאכן ימלא את תפקידו בהצלחה". ‏ ישראל שמואל, יהי זכרו ברוך.‏