אברהם - דב ריין

בן ברוך ואילנה. נולד ביום י' באב תשי"ב (1.8.1952) בהונגריה ועלה עם ‏ משפחתו לארץ בשנת 1957. משפחתו הייתה למודת סבל, שואה ויסורי-גלות, ‏ שהתעקשה להיאחז ולהיקלט וגם להרגיש ביטחון וקרקע מוצקה מתחת ‏ לרגלה. אברהם למד בתלמוד-תורה "תורת אמת" בחיפה ובישיבה התיכונית ‏ ‏"פרחי אהרון" בקרית-שמואל. הוא היה חבר בארגון "בני-עקיבא" ובאיגוד ‏ הספורט "אליצור". מדליות ותעודות רבות הוענקו לו על זכיות בתחרויות ‏ ארציות. נטייה מיוחדת הייתה לו ליצור קשרים עם אישים וגופים במוסדות ‏ שונים (כגון יועץ ראש הממשלה, מפקד משטרת ישראל, מנהל משרד הדואר ‏ וקצין הסברה ראשי) ואתם היה בא בחליפת מכתבים תקופות ארוכות, ללא ‏ הפסקה. הוא היה מגיב על בעיות ציבוריות מילדותו ולרוב הצליח להביא לידי ‏ תיקון המצב (כגון, חילול מערת אליהו הנביא ועוד).‏ אברהם גויס לצה"ל בנובמבר 1970 והיה מיועד להצטרף לגרעין "יחדיו", לאחר ‏ תקופת הטירונות. אולם בגלל בחינות-הבגרות לא יצא לנח"ל ונשאר ‏ בצנחנים. ביום ב' באייר תשל"א (27.4.1971), נפצע בעת מילוי תפקידו ובו ‏ ביום מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.‏ מפקד יחידתו כתב להוריו מכתב תנחומים, כי אברהם היה "חייל שקט, ‏ ממושמע, בעל כוח ובעל רצון ונכונות עליונה למילוי תפקידיו האפורים כחייל ‏ מן השורה. בכל דרכי התנהגותו ניכר היה החינוך הדתי שקיבל בבית ואין פלא ‏ שמועדי שבת וחג קיבל מימד נוסף בזכות התוכן שהקפיד אברהם לתת ‏ ולהעניק להם - -". המפקד ממשיך ומציין כי "מי כמוכם יודע שחיינו למודי ‏ חרב אך - אין מוצא אלא להבטיח חיים על-ידי הקרבה והתנדבות". הוא סיים ‏ את מכתבו במשפט: "היותו של אברהם צנחן ביחידתנו המחישה והאדירה ‏ את הרוח שפעמה בו מבית".‏ זכרו הועלה בחוברת "פלוגה ג'", שיצאה לאור על-ידי יחידתו; הספר שיצא ‏ לזכרו בשם "נר לאברהם" מכיל דברי-תורה ודברי-חברים עליו; ספר-תורה על ‏ שמו נתרם לבית-הספר היסודי שבו למד; שמו נחרת על האנדרטה לנופלי ‏ הבקעה ועל לוח שמות תלמידי הישיבה התיכונית שנפלו במערכות ישראל.‏ ריין אברהם-דב, יהי זכרו ברוך.‏