אליעזר תלם (אלברט)

אליעזר נולד ביום 2.5.1938, גדל וחונך בנתניה.‏ הוא סיים לימודיו בבית-הספר היסודי "תחכמוני" ולמד בכיתה ט' בבית-הספר ‏ התיכון על-שם טשרניחובסקי בנתניה. אליעזר היה חניך פעיל בתנועת "הנוער ‏ העובד והלומד" ובפלוגה הימית "זבולון", והשתתף בחוג לריקודי-עם. עם סיום ‏ כיתה ט' הצטרף עם קבוצת נוער מנתניה לקיבוץ נווה-איתן בעמק בית-שאן, ‏ שם סיים את לימודיו התיכוניים.‏ בקיבוץ המשיך לעסוק בתחביב האהוב עליו - הריקוד, והצטרף ללהקת המחול ‏ של הקיבוץ. ‏ אליעזר גויס לצה"ל לחיל-הצנחנים. לאחר שסיים קורסים אחדים, שימש ‏ כמדריך וכסמל חבלה. הוא נפגע בעלותו על מוקש באזור ניצנה ביום 5.1.1960. ‏ האסון אירע שבועיים לפני מועד שחרורו. רגלו הימנית של אלי נקטעה עד ‏ מתחת לברך, וידו הימנית ניצלה בנס, הודות לטיפולם המסור של רופאי בית-‏ החולים "תל-השומר". רסיסים רבים חדרו גם לשאר חלקי גופו. למרות ‏ פציעתו הקשה לא איבד את עשתונותיו ונתן הוראות לאנשיו, כיצד לחבוש ‏ אותו. בשנת הפינוי ב"פייפר" נשאר בהכרה מלאה וקיבל ברוח איתנה את ‏ נכותו. הוא דאג, טרם היכנסו לחדר הניתוח, שההודעה בדבר פציעתו לא ‏ תימסר להוריו אלא לגיסו. תשעה חודשים שכב בבית-החולים ובמשך תקופה ‏ ארוכה לאחר מכן נזקק לטיפולים מייגעים וקשים בידו ובגדם רגלו וכן ‏ להתאמת פרוטזה לרגלו. בגלל נכותו נאלץ לוותר על תחביב הריקוד ועל ‏ חלומו להיות בוקר בעמק. לכן לא חזר לקיבוץ. הוא השתלם בטכנאות בניין ‏ ותקופה מסוימת עסק במקצועו. בתקופה זו הכיר את רעייתו לעתיד ז'קלין ‏ שרייבר וזמן מה לאחר מכן הם באו בברית-הנישואין. הוא החליט ללמוד את ‏ מקצוע ביקוע היהלומים בבלגיה, ארץ המוצא של רעייתו. אלי התגורר בבלגיה ‏ חמש שנים, שם נולדו שני ילדיו, גיל ורונה. בעיצומן של ההכנות לשובם ‏ ארצה לצמיתות נפטר באופן פתאומי, עקב סיבוך שאירע בגדם רגלו הקטועה.‏ ביום כ"ו באדר תשל"ג, 30.3.1973 הובא אליעזר למנוחת עולמים.‏ שלוש-עשרה שנה סבל מאז פציעתו, אך אלי נשא את כאביו בדומייה. הוא ‏ השתדל שלא להכביד על הסובבים אותו. למרות הכאבים בגדם, רקד עם ילדיו ‏ ושיחק איתם. יחד איתם תיכנן את העתיד בישראל, בביתם בגבעתיים. ‏ כיום מתגוררים אשתו וילדיו בגבעתיים ובכך הם מקיימים את משאלתו ‏ האחרונה.‏ אליעזר תלם, יהי זכרו ברוך.‏