רפאל בר-לב

רפאל, בן רינה ובנימין, נולד ביום א' באייר תש"ז (21.4.1947), בטבריה. ‏ בהיותו בן ארבע עבר עם משפחתו לחיפה. למד בבתי-הספר היסודיים ‏ ‏"אורים" ו"דרור" ובבית-הספר התיכון המקצועי "בסמת", שליד הטכניון. ‏ מילדותו התחנך רפי על ערכים של אהבת הזולת ושל נכונות להתנדב לכל ‏ משימה הכרוכה בטובת הכלל. הוא היה חבר פעיל בתנועה המאוחדת בחיפה, ‏ תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך. כבר אז התבלט בכושרו להנהיג ולהלהיב ‏ אנשים. בקלות רבה קנה את לב החברים וכבר מתוך הכרות ראשונה אתו ‏ למדו לבטוח בו ולסמוך עליו. כמדריך הצטיין בתכנון ובביצוע פעולות יוצאות ‏ דופן, שהלהיבו גם את חניכיו וגם את הממונים עליו. מתוך פעילותו בתנועה ‏ גברה אהבתו את הארץ ובמיוחד כבשה את לבו מחוזות הדרום, על מרחביהם ‏ השוממים ונופיהם הפראיים. רפי הרבה לארגן מסעות וטיולים אל כל חלקי ‏ הארץ ולמד להכיר כל פינה נידחת באזוריה השונים. את נופיה השונים של ‏ הארץ הרבה לצלם במצלמה, שממנה לא נפרד במסעותיו. אלבומיו מלאים ‏ תצלומים שצולמו בתקופות שונות, במקומות רבים ובחברת חברים שונים. ‏ רפי גם היה חובב ספורט מושבע ואהב לעסוק בפעילות גופנית באורח סדיר. ‏ הוא נהנה במיוחד מן השילוב של כל תחביביו לכדי פעילות, שבה הגיעו כל ‏ כשרונותיו לביטוי אופטימלי. כישוריו הרבגוניים נסכו בו הרגשה של ביטחון ‏ עצמי רב ואמונה בכוחותיו. ואכן, כאשר הגיע מועד גיוסו לשירות סדיר, היה ‏ ברור לו שיבחר במסלול הקשה ביותר של המעולים בבני הנוער באחת ‏ מיחידות העילית של צה"ל.‏ רפי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1965 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר שעמד ‏ בהצלחה בטירונות הקשה והממושכת, התנדב ליחידת סיור של החיל. ‏ במסגרת יחידה מובחרת זו, עבר אימונים מיוחדים והוכשר למשימות בלתי ‏ שגרתיות. יכולתו להשתלב על נקלה בחברה וכישרון המנהיגות שלו, הביאו ‏ את מפקדיו לשלוח אותו לקורס קצינים. הוא השלים את הקורס בהצטיינות ‏ ונהיה אחד הקצינים המבטיחים של החיל. דרך עבודתו זכתה להערכה רבה ‏ ביותר. מפקדיו העריכו אותו כקצין אחראי מאוד, שאפשר לסמוך עליו "בכל ‏ מאת האחוזים". כאדם, ראו בו איש ישר, נאמן ומסור מכל לב. רפי נהג ‏ מעורבות רבה מאוד בנעשה בפלוגה שלו, היה ידיד ורע לכל פקודיו והתעניין ‏ אישית בגורלו של כל אחד מהם. בחוות הדעת התקופתיות הנהוגות בצה"ל ‏ זיכוהו מפקדיו בציונים גבוהים ביותר, ברמה של "מעולה". ברבות הימים ‏ נשלח לקורס קציני מודיעין ולקורס הסבה לקציני שריון שגם אותם סיים ‏ בהצטיינות. ‏ בתום תקופת שירותו הסדיר, השתחרר והחל ללמוד הנדסת מכונות בטכניון ‏ בחיפה. אבל הוא לא הצליח לעמוד בהפצרותיהם של מפקדיו ושל חבריו ‏ לנשק ולאחר שנת לימודים אחת חזר לצה"ל והתנדב לשרת בצבא הקבע. זו ‏ הייתה תקופת מלחמת ההתשה והוא נשלח לפקד על מעוז על גדות התעלה. ‏ בראש אנשיו הדף מספר נסיונות פשיטה של חיילים מצרים. בשנת 1972 ‏ השתחרר משירות הקבע כמפקד פלוגת טנקים בחיל השריון וחידש את ‏ לימודיו בטכניון. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, היה רפי בחוץ-לארץ. הוא ‏ מיהר לשוב ארצה כדי להצטרף לפלוגתו. כמפקד פלוגת שריון השתתף ‏ בקרבות הבלימה בסיני ולחם בקרבות ההבקעה אל הגדה המערבית של ‏ התעלה. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נהרג רפי בקרבות על "החווה ‏ הסינית". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו ‏ אישה, הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן.‏ בר-לב רפאל, יהי זכרו ברוך.‏