אלון גאון

אלון, בן אנני וראובן (רוביק), נולד ביום כ"ה באדר ב' תשי"ד (30.3.1954) ‏ בקיבוץ יראון. הוא למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון "מבואות ‏ הנגב" בקיבוץ שובל. אלון היה תלמיד טוב, קפדן ושקדן והצטיין בעיקר ‏ במדעי הטבע - במקצועות המתימטיקה והפיסיקה. סקרן היה והתעניין ‏ בתחומים רבים. הוא היה פעלתן מאוד: חבר בוועדות רבות, חבר ומדריך ‏ בתנועת "השומר הצעיר", נמנה עם אנשי החברה להגנת הטבע, והשתתף ‏ בתחרויות באתלטיקה קלה. אלון היה נער חביב ועדין, שקט, אדיב ומנומס. ‏ הכל הכירוהו כבחור טוב-לב, רציני ואחראי. ישר-דרך היה בעל מצפון. בקרב ‏ חבריו נודע כחברותי מאוד ומתרחק מריב וממדון כאילו חושש לפגוע בזולת. ‏ הוא היה בעל עקרונות, רודף צדק, נאמן לדעותיו, ומגן על רעיונותיו ‏ בתקיפות. ספרה עליו חברתו: "אלון היה ותרן למען השלום, משום שהיה ‏ חזק דיו ונבון כדי לוותר. הוא ויתר לאחרים אך לא לעצמו. הוא עמד על ‏ החוקים שקבע לעצמו, חי על-פיהם, בשלווה ובשקט, בדרכו שלו. הוא ‏ התאמץ לעזור לכל אדם שנזקק לעזרה". אלון היה מהראשונים שנחלצו תמיד ‏ לעשייה. כל דבר שעשה - עשה מתוך רצון כן, מתוך שלמות פנימית וביסודיות ‏ מרובה. הוא אהב סדר וניקיון ושמר בקנאות על רכוש הציבור. היה לו חוש ‏ הומור מצוין ובדיחותיו המשעשעות זכורות לכל חבריו. הוא אהב מאוד את ‏ בני משפחתו ורחש כבוד רב להוריו.‏ אלון גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1973. הוא התנדב לחיל-האוויר, אך כעבור ‏ כשלושה חודשים הועבר לחיל הרגלים בשל סיבות רפואיות. ביום י' בניסן ‏ תשל"ד (2.4.1974) לאחר כחמישה חודשי שירות נפל אלון בעת מילוי תפקידו, ‏ כאשר נחלץ לבלום נושאת-נשק (נ"נ) שנדרדרה לתהום, אך כלי-הרכב מחץ ‏ אותו למוות. לאחר יומיים הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ ‏ שובל. השאיר אחריו אב, אם וארבעה אחים.‏ הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו, בשם "ערוגת אביב - אדם ושמו אלון", ובה ‏ דברים על דמותו, דברי זכרונות, מכתבים, דברי שיר ותצלומים.‏ גאון אלון, יהי זכרו ברוך.‏