אברהם קופרשטיין

אברהם (אבי), בן ליזה ואפרים, נולד ביום כ' בשבט תשי"ג (5.2.1953) בחיפה. ‏ הוא למד בבית-הספר היסודי "אורים", והשתלם במגמת החשמל בבית-הספר ‏ התיכון-מקצועי "בסמ"ת" בחיפה. הוא היה תלמיד מצטיין ובמיוחד אהב את ‏ מקצועות המתמטיקה. בתחרות שנערכה מטעם הטכניון בין תלמידי בתי-ספר ‏ תיכוניים, זכה בפרס הראשון. הוא זכה גם בכמה תחרויות נוער בשח-מט, היה ‏ בעל כושר גופני מצוין ואצן מעולה. בנערותו היה חבר בתנועת "הנוער העובד ‏ והלומד", ואחרי-כן הדריך בקן של התנועה. הוא היה מסור מאוד לתנועה ‏ והקדיש לה הרבה מזמנו. חבריו מספרים עליו שהיה חביבן של הבנות, ‏ שהחיוך לא מש מפניו אפילו ברגעים הקשים ביותר.‏ אברהם גויס לצה"ל בראשית פברואר 1972 והוצב לחיל הרגלים. במסגרת ‏ שירותו עבר קורס מ"כ רובאים, קורס מ"כים חי"ר, קורס צניחה וקורס ‏ מד"סים. הוא התנדב לשרת בסיירת "חרוב", ובזכות כושרו הגופני המצוין היה ‏ אחד המובחרים בחייליה. הוא נשלח גם לקורס קצינים, אך לא הספיק ‏ לסיימו. סיפר עליו חברו יגאל: "בכל מקום ובכל מצב היה אבי עליז. ‏ ההתייחסות שלו לכל דבר לוותה תמיד בעליזות. מעולם לא התלונן, ‏ וכששאלו אותו אם יש לו טענות כלשהן, נהג לומר: 'שום דבר הכל בסדר', ‏ כשחיוך פרוש לו מאוזן לאוזן. כאשר פעם פגז נפל ממש לידינו בשעת ‏ המלחמה, אבי צחק בפה מלא והמשיך להילחם". סיפר עליו חברו אורי: "אבי ‏ היה בחור יפה תואר, בריא גוף, בעל כוח סבל וכושר גופני בלתי נדלים. כינינו ‏ אותו "קופי", כי מעולם לא פסק מלחייך. ברגעי לחץ, ברגעים של משבר ‏ ונחיתות הרוח, ראינו אותו, כשבלוריתו הזהובה שמוטה ברישול על מצחו ‏ והוא מחייך. מעולם לא הבנו את סודו - את המפתח הזה שהיה בידו לאושר. ‏ אבי לא ידע קושי מהו. הוא היה חזק, מחושל כהלכה. הוא הדהים את ‏ מפקדיו ביכולתו הגופנית הבלתי רגילה. לא נוכל לשכוח כיצד נשא על כתפו ‏ למרחק של 14 ק"מ אלונקה, בלי להעבירה מכתף לכתף. כולם אהבו אותו כי ‏ הוא היה טוב אל כולם, נכון לעזרת חבריו ומשרה ביטחון ושלווה בחיוכו ‏ הנצחי". הוא הצליח מאוד בשירות החובה שלו ושאף להמשיך בקריירה ‏ צבאית, אך לא הספיק להגשים את שאיפתו. במלחמת יום-הכיפורים שירת ‏ בחזית הצפון ועבר את קרבות הבלימה הקשים ואת קרבות ההבקעה ללא ‏ פגיעה. הוא חזר הביתה מאושר ומחייך. בקרב שנערך על שיא החרמון ביום ‏ כ"ט בניסן תשל"ד (21.4.1974), נפגע ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר-הביטחון דאז, משה דיין: ‏ ‏"אברהם היה חייל מסור וחבר מצוין, שהיה אהוד על כל מי שהכירו".‏ קופרשטיין אברהם, יהי זכרו ברוך.‏